ובינתיים בניכר

>>>
בדרך לקליפורניה עוצרים בניו יורק (כדי להמנע מג'ט לג, לקטר על מזג האוויר ולנשום אוויר פסגות ביוניקלו)

>>>
מסקנות ביניים:
1. אם יש לכן אפשרות לבחור, אל תיקלעו לניו יורק בקיץ.
2. אם כבר נקלעתן לניו יורק בקיץ, אני מאחלת לכן שהיקום ירחם עליכן כמו שהוא ריחם עלי ויברך אתכן בבריכה על גג המלון.
3. אף פעם לא מאוחר לעלות על המעבורת לסטייטן איילנד.
4. טרנד הצנצנות לא חי רק בפינטרסט, הוא בכל מקום.
5. WHEN YOU HAVE PASSION YOU HAVE EVERYTHING

>>>
וסיפור אישי עם יותר מדי מידע:
מכיון ששינה בטיסות איננה בין המיומנויות שהצלחתי לרכוש בסיבוב הזה, נאלצתי לראות שלושה סרטים שונים בטיסה מניו יורק לסן פרנסיסקו. אחד מהם היה פרוזן (כן, לא ראיתי אותו עד היום על רקע העובדה שיש לי בנים).
בקטע של שיר הנושא פרצתי בבכי, שכן חשתי שהוא נכתב במיוחד בשבילי.

It's funny how some distance
Makes everything seem small
And the fears that once controlled me
Can't get to me at all

It's time to see what I can do
To test the limits and break through
No right, no wrong, no rules for me. I'm free