?We can't behave like people in novels, though, can we
(עידן התמימות / אידית וורטון)

4

3

13

14

12

>>>
בראש הטו דו ליסט שלי: בפעם הבאה שאני בחוף המזרחי, לקפוץ לבית של אידית.

>>>
שתי סיבות לאהוב את אידית וורטון:
1. המקום החביב עליה לכתיבה היה המיטה שלה.
2. אני לא זוכרת איפה קראתי שבנוסף לספרים, היא כתבה כל יום גם שישה (או שמא שמונה?) מכתבים.

(התמונות: 1+2: מהאתר הרשמי ותמונות 3+4+5 מהבלוג JoyfullyGreen.com)

>>>
גם בווג זיהו את הפוטנציאל:

11

6

7

10

לכל התמונות מההפקה

>>>
הכל השתנה, וכלום לא השתנה:
""בצעירותי", נאנחה העלמה ג'קסון, "המנהג להתלבש לפי האופנה האחרונה נחשב המוני, ואיימי סילרטון סיפרה לי תמיד שבבוסטון הכלל היה לאפסן את השמלות מפריז לשנתיים."
"כן, וודאי, בוסטון שמרנית יותר מניו יורק; אבל לדעתי הכלל הבטוח לגברת הוא להניח בצד את השמלות הצרפתיות שלה לעונה אחת," ויתרה הגברת ארצ'ר."
(עוד קצת מתוך עידן התמימות)

>>>
מה הייתי לובשת לפגישה עם אידית וורטון?
ההתלבטות לא היתה קלה, אבל בחרתי בשמלה מקולקציית קיץ 2012 של קלואה (הלכתי על שמלה בת שנתיים, אם כי מבחינתה של חברתי אידית מדובר בשמלה מהעתיד):

chloe ss 2012

>>>

Giving up everything
not haunted by wanting this

Giving up everything
I mercy-killed my craving

Giving up everything
I’ve opened up my eyes for this