התחזית | 2018
דברים שקרו באינסטגרם שלי ב-2017
>>>
דברים ש(כנראה) יקרו ב-2018, חלק מטקסט שהופיע בסוף השנה במדור שלי בלאשה:
דצמבר הוא החודש בו הופכת עדי יופה, טרנדולוגית וחוזת מגמות צרכנים, לאדם הכי מבוקש בסביבה. בכל זאת היא הצליחה למצוא זמן לשבת איתי לקפה, כדי שאוכל לארגן לעצמי לוח השראה לשנה הקרובה שיורכב מפרשנויות לחלק מהדברים שעדי אומרת.
למשל:
צרכנות מינימלית: מינימום היא מילת מפתח. מינימום ממשהו. יכול להיות שאתן מעדיפות לשלם מינימום מחיר, או שאתן זקוקות למינימום של מגע אנושי, מינימום מאמץ, או שחשוב לכן מינימום פגיעה בכדור הארץ או שאתן בכלל מעדיפות לצמצם את הצריכה שלכן, ובכן, למינימום.
מי הזיז את המציאות שלי: מצד אחד, המציאות הולכת ומצטמצמת בחיים של רובנו, מצד שני אנחנו מתחילות להעדיף מכירות ביתיות, פגישות עם מעצבים, עבודות יד, מעדיפות לארח בבית ומשננות את כל כללי ההוגה הדניים.
פירוק והרכבה: אנחנו כבר לא רוצות חבילות מוכנות מראש, לא בתיירות (אנשים חוזרים להזמין מלונות מאתרי המקור, להזמין טיסה זולה ודירה באיירבנבי), לא בטלוויזיה ולא ברשתות. נעדיף את הירקות שלנו אצל הירקן ואת הג'ינס שלנו אצל מי שמתמחה בג'ינס.
פחות הוא עדיין יותר: דברים הופכים קטנים יותר ויותר. חללי מגורים, מכוניות, לאנשים אין מקום, ובהתאם: הם רוצים פחות דברים מוחשיים שצריך למצוא להם פתרונות איחסון ומעדיפים חוויות. יוצאים לטבע בסופי שבוע ומעדיפים חופשה כפרית במקום מרדף אחרי הזמן בחופשה אורבנית.
אוטומיזציה: יותר ויותר דברים עובדים מעצמם ויותר ויותר מיומנויות הולכות לאיבוד בדרך. מתי כתבתן משהו במחברת בפעם האחרונה? מתי ניווטתן? בזמן שחלק מהפעילויות נעלמות, אחרות חוזרות. אנשים לומדים קדרות, מתמחים בבישול ביתי, מתעניינים בקליגרפיה ומקרמה.
להתקשר או לכתוב? לא זה ולא זה: להקליט הודעה. כבר לא כותבים, אבל לא חוזרים, חס וחלילה, לתקשורת סינכורנית. מי שחייבת טקסטים בחיים שלה, תמצא אותם כציטוטים נטולי מקור באינסטגרם, שלטי מחאה, חולצות, כובעים וספלים.
דברים שכנראה נעשה ב-2018, תקציר:
1. נמשיך לצלם לאינסטגרם משהו ורוד בהיר (ורוד מיליניאלס, קוראים לזה).
2. נצא לחופשה בטבע.
3. נראה משהו בנטפליקס (אחרי שביטלנו את הכבלים).
4. נעשה מיון עוד יותר קיצוני בארון שלנו.
5. נחליט לקנות פחות. או לפחות: נחליט לקנות פחות ברשתות.
6. נאמץ תחביב שדורש מיומנות שאין לנו. כרגע.
>>>
שיר השנה שלי (של 2017 ובינתיים גם של 2018) הוא שיר אהבה.
Put your money on me
If you think I'm losing you, you must be crazy
All your money on me
I'm never gonna let you go, even when it's easy
Put your money on me
Go tuck me into bed, and wake me when I'm dead