בסוף 2023 סהר שלו ואני היינו בקורס חיזוי טרנדים של הטרנדולוגית נתלי יצחקוב. במהלך הקורס גילינו לתדהמתנו שהוא כולל עבודה אישית ושבסופו הסטודנטים מגישים תחזית. מה נעשה, תהינו (בעודנו אוכלים לחמניות תאנים של חגי והלחם בהפסקה הראשונה). מה שאנחנו תמיד עושים, הרגענו את עצמנו: reverse engineering.
למשל: אנחנו יכולים להחליט שהתחזית שלנו תתמקד בלחמניה הזו והמילה שנתמקד בה תהיה קראסט ואז נמצא כבר את כל המידע שיוביל בדיוק לאן שנרצה שהוא יוביל.

אני מספרת לכן את כל זה כדי שלא תתיחסו לתחזית הזו ברצינות.
זו תחזית בסגנון שפה יוצרת תודעה, או מניפסטינג. זה יותר מה שאנחנו רוצים שיקרה מאשר מה שאנחנו חוזים שיקרה.
כי, תכלס, אתן יודעות שהתחזית היחידה שאפשר לסמוך עליה היא מה שיהיה יהיה, נשתנה לפי הצורך.

>>>
לפני שמסתכלים קדימה, מציצים אחורה. או: תזכורת ל(עוד) כמה דברים שקרו ב-2023
הכתרת המלך צ׳ארלס. המראת spaceX. מרתה סטיוארט, 81, על שער הספורטס אילוסטרייטד. הצפות. שריפות ענק. אסטרונאוטית ערביה ראשונה. חייזרים. ברבי. אופנהיימר. הטור era של טיילור סוויפט – המופע בסיאטל גורם לרעידת אדמה. נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר. גלי חום בעולם. ישראל – ארבעים שבועות של מחאות בעד הדמוקרטיה. הצפת ai ודימויי מידג׳רני. מספטמבר 2023 מותר לצלם את הגרניקה. המשפט של גווינת׳ פלטרו. מלחמות. אסתטיקת דתות. סופיה קופולה מוציאה ספר ארכיון. דור z מחבב ספרים וספריות.
וכמובן: השבעה באוקטובר – הצונאמי שישנה הכל, לפחות אצלנו.

>>>
TRUTH : TRUST : TOUCH
wishful thinking 2024

זיהוי תבניות, בסגנון זרם תודעה:
אותנתיק – המילה של מילון מרים וובסטר ל2023.
טקטילי – עבודת עם הידיים, טקסטורות, חזרה לחוש המישוש, הצורך להרגיש בעצמך שמשהו אמיתי קורה בעולם.
באמנות – חזרה לציור ופיסול, שימוש בחומרים שמתלכלכים מהם.
טיולים – רכבות, שוטטות ברגל.
טיפוח – מוצרים מוצקים, כולל שמפו ומרכך.
עיצוב – כתב יד, הדפסה במכונת כתיבה.
ריחות טבעיים.
בגדים עם טקסטורות וסימנים שאנשים אמיתיים היו מעורבים בתהליך.
ספרים אמיתיים (יוקרת ארון הספרים, ג׳ן זי מתאהב בספריות ציבוריות).
פוסט עידן האנתרופוקן – אחרי שהשפענו והרסנו, זמן לצניעות.
חקלאות.
פחות אאוטסורסינג, לעשות דברים לבד (גם בשיווק).
יוקרה שקטה ושקט באופן כללי – בית קפה שקט בטוקיו שאסור לדבר בו אפילו כדי להזמין (מתארים למלצרים בפנטומימה מה רוצים).
פחות מילים ופחות דעות.
הערכה של ניסיון אנושי – גיל המעבר, סילבר פוקס, סלבס מדור ה-x, גיבורים בקיה פיקנטו שנוסעים אל תוך האש.
שובה של העשייה.
שובן של העובדות – חזרה לדברים קיימים בעולם, כסנטימנט, דבר בסיסי שלא נתון לויכוח.
ובשלוש מילים: TRUTH, TRUST, TOUCH.

>>>
דברים שלוקחים זמן ודורשים מעורבות וחום אנושי:

סריגה ויחס אישי. אפודה של id.knit.that

אגרטל שלא רק נוצר בעבודת יד, גם חובק עם כל הגוף. התמונה מעמוד האינסטגרם temple of mediclaytion

כתב יד של האמן Thomas Lelu שהופך ליצירות אמנות, מחברות וספלים.

רובי וויליאמס כותב במכונת כתיבה וחותם בטביעת אצבע.

לבחור בדרך עם הנוף.

אל תגידי לי בת כמה את, תראי לי. איזבלה רוסליני, 71

>>>
וסהר מוסיף:
״כל זה מזכיר לי את הספר "The Mushroom at the End of the World״ שתת הכותרת שלו , למרות הדיכאון הראשוני שנשקף ממנה ("On the Possibility of Life in Capitalist Ruins"), מספקת נחמה בדיוק למצב שבו אנחנו נמצאים היום. בספר עוקבת האנתרופולוגית אנה טסינג אחר פטרייה שגדלה במרחבים טבעיים שעברו זיהום והרס, ודרכה היא מבקשת לחשוף מרחבים חדשים שבה מתרחשים מפגשים לא צפויים, לא ליניאריים, מציאויות באיזורים לימינליים, בשולי הציביליזציה. אלה הם מרחבים שמגלמים כפילות: הם אלטרנטיביים ויומיומיים, הם תוצר של הרס בני האדם אבל גם צומחים בגללם. 
הפטריות של טסינג הן מטאפורה טובה לעולם של 2024: ניסיון לשרוד ולשגשג בתקופה של חוסר ודאות. ״

>>>
עוד משהו מנחם: גם ב-2024 אפשר לסמוך על סהר שלו שישלוף מילים כמו ׳איזורים לימינליים׳.

>>>
״במובן זה, אין לנו עתיד. לא באותו המובן שלסבים שלנו היה עתיד, או ככה לפחות הם חשבו. עתידים תרבותיים שאפשר לדמיין אותם במלואם היו מותרות של ימים אחרים, שבהם היה ל׳עכשיו׳ משך זמן ארוך יותר. אצלנו, כמובן, הדברים עשויים להשתנות בבת אחת, בצורה אלימה, בצורה עמוקה, כך שלעתידים כמו שהיו לסבים שלנו אין מספיק ׳עכשיו׳ שאפשר להתבסס עליו. אין לנו עתיד, מפני שההווה שלנו יותר מדי הפכפך.״
״העתיד קיים,״ קייס שומעת את עצמה אומרת, ״ומסתכל אחורה אלינו. מנסה להבין את התדמית הבדויה שתישאר מאיתנו. ומהמקום ההוא, העבר שמאחורינו לא יהיה דומה בכלל לעבר שאנחנו מדמיינים לעצמנו מאחורינו עכשיו.״

(מתוך הספר ״זיהוי תבניות״ של ויליאם גיבסון שקראתי שוב במהלך הקורס. תרגום: עמנואל לוטם).

>>>
לו הייתי רוצה לבזבז לך את הזמן
אפשר שזה כבר מאוחר
כמובן