אביב 2020 על פי הקמפיינים שצולמו לפני שאפשר היה לדמיין את אביב 2020
מלמעלה למטה:
badgely mischka
j brand
joes jeans
gap
theory

>>>
הטרנדים שמפחידים אותי – ככה נקרא טור שכתבתי ללאשה ממש לפני שהכל התחיל. הוא נהנה מאותה מידה של רלוונטיות כמו הקמפיינים של 2020 (ואלה שהבאתי לפה עוד רלוונטיים יחסית וכוללים אנשים ללא נעליים מבודדים בחברת כסאות נאים), אבל הבלוג הוא גם הארכיון שלי – ואולי יהיה נחמד לרגע להתעסק במשהו כל כך לא רלוונטי – אז הנה הוא:

מה יש לפחד מטרנדים? שאלה טובה. אני מפחדת מטרנדים כי נבדקתי, ואני לא מחוסנת. אני בקבוצת סיכון. אני עלולה להיתקל בטרנד שבמבט ראשון נראה לי בלתי אפשרי, וממש כמו ליזי בנט במפגש הראשון שהתחיל ברגל שמאל עם דארסי, כולנו יודעות איך זה ייגמר (בחתונה מרובת משתתפים בפמברלי).
אני כבר יודעת לזהות שהדחיה שאני חשה מול טרנד קיצוני היא רק השלב הראשון במנגנון שעלול להביא אותי – לעיתים אפילו תוך פחות מיממה – לאימוץ נלהב. ממש כמו במודל חמשת שלבי האבל של קובלר רוס, אני לא אדלג על שום שלב:  
שלב ראשון: הכחשה (לא יכול להיות, אני מדמיינת, הם לא באמת מנסים להחזיר את *זה*)
שלב שני: כעס (מעצבי כל העולם חברו נגדי אישית!)
שלב שלישי: מיקוח (אני אכתוב על זה, אבל אני לא אגע בזה במקל!)
שלב רביעי: דיכאון (הטרנד הזה בכל מקום, מוטב כבר שלא אצא מהבית) 
שלב חמישי: קבלה (טוב, זה לא טרנד חדש, הוא כאן עוד מהסבנטיז. יודעות מי עוד כאן עוד מהסבנטיז? נכון מאד. ברקע: צלילי כרטיס אשראי מתגהץ וקופה נסגרת בחבטה).
נכון, הסיכוי שלי ליפול בפח של טרנד עונתי הולך ומצטמצם עם השנים, אבל עדיין: פעם מכורה, תמיד מכורה, ועדיף להיזהר מאשר לקנות פריט אופנתי שירקיב על הקולב עוד בטרם יבשיל, לא יילבש לעולם ואז גם לא יהיה למי למסור אותו מאותן סיבות ממש. הטרנדים שאני נזהרת מהם כרגע:

נעלי פלטפורמה גסות
הייתי שם. נעלתי את הנעליים האלה יחד עם מכנסי הקורדרוי המתרחבים המתבקשים שקניתי אצל ציפי ביפו. אין מי שיוכל לטעון שלא שילמתי את חובי לחברה. אז איך הן מופיעות לפתע על תקן נעליים לגיטימיות בתצוגת החורף הבא של ולנטינו?

שיער אדום
אני זוכרת שבניינטיז הייתי בניו יורק כשלפתע מישהו אמר לי: את ישראלית! לשאלתי איך הוא יודע, הוא ענה: לכל הישראליות יש שיער צבוע לאדום וכולכן הולכות עם הנעלי פלטפורמה המחרידות האלה. נחשו מי צוחקים אחרונים? נעלי הפלטפורמה המחרידות, ששלושים שנה מאוחר יותר צועדות על המסלול בשבוע האופנה בפריז, והשיער הצבוע לאדום, שצץ גם הוא כבחירה לגיטימית.

קשת קטיפתית לשיער
לא, קייט מידלטון, לא. אני מצטערת, אבל שוב, לא.

כובע באקט
אתם יכולים לקרוא לו ״כובע באקט״ עד מחר. בעברית הוא נקרא כובע טמבל וכולנו יודעות איך קיבל הכובע טמבל את שמו.

ג׳ינס בגזרה נמוכה
זה לא נוח. זה לא בריא. אי אפשר להתכופף. צריך יהיה להחליף את כל הטי שירטים בארון אם ניתן לזה לקרות. זה בידיים שלנו ועוד לא מאוחר מדי.

>>>
When you press me to your heart
I'm in a world apart
A world where roses bloom