עצות אופנתיות לשנה החדשה
מלמעלה: ג'יזל בונדשן בהפקה של ווג רוסיה, מתישהו ב-1998; dkny, קמפיין חורף 1998; ברברי, קמפיין אביב 1998; שוב ג'יזל, בקמפיין של ראלף לורן, חורף 1998
>>>
עצתי לקראת חורף 2014: התלבשי כאילו השנה היא 1998.
>>>
ויש עוד עצות, כפי שהופיעו בטור "וידויים מתא המדידה" בזמנים מודרניים:
אם הייתי צריכה לדמיין את רשימת ההחלטות לשנה החדשה של מישהי, כנראה שהייתי מהמרת בביטחון כמעט מוחלט שהצורך לקנות פחות מופיע בחמישיה הפותחות. גמילה מקניות, פופולרית יותר מגמילה מפחמימות וכנראה שנהנית מאותם אחוזי הצלחה. בין אם הרצון להיגמל מקניות נובע מהצורך לצבור פחות חפצים או מהרצון ליישר קו עם התקציב המשפחתי, התוצאה היא מאבק.
אם תוך כדי מאבק יש לך סבלנות לקבל עצות, בבקשה, קבלי כמה:
* בתור התחלה, גם אם החלטת לקנות פחות כדי להוציא פחות כסף, מהרי וספרי לעצמך שאת קונה פחות מסיבות אידיאולוגיות. התחושה שיש לך בחירה תיתן לך מיד תחושת שליטה ואורך נשימה.
* שני את הדרך בה את מדפדפת במגזינים. את לא צריכה להיגמל מהם לגמרי, רק להתחיל להתייחס אליהם כאל לוחות השראה ולא כאל קטלוג קניות. כשאת מסתכלת על דוגמנית בהפקת אופנה, אל תחפשי את הקרדיטים ותתהי אם יש את החולצה הלבנה במידה שלך. במקום, נסי לכוון את המבט אל הפרטים הקטנים. אל האופן בו מי שסיגנן את הכתבה בחר להציג את החולצה: צווארון מורם, שרוולים מקופלים מעל המרפק, כל דבר שיגרום לך לרצות לנסות ללבוש את החולצות שכבר יש לך בצורה קצת אחרת.
* סדרי מחדש את הארון שלך. המטרה: לחפש את הבגדים שאת לובשת פחות ולהציג אותם בצורה יותר בולטת. את הבגדים שאת חורשת עליהם העבירי לחלקים החשוכים יותר של הארון. התחושה שאת כל הזמן לבושת את אותם הבגדים? נכונה כנראה. רוב הנשים לובשות רוב הזמן את אותם הבגדים. לא בגלל שאין להן אחרים, אלה בגלל שהם אלה שיוצאים מהכביסה ומיד חוזרים אל ראש הערימה.
* תפסיקי לחכות לארוע שלעולם לא יגיע כדי ללבוש את הז'קט שקנית בניו יורק לפני שנתיים. תתחילי ללבוש אותו לכל מקום, ממש כאילו קנית אותו על הדרך בקניון.
* תחזיקי בארנק רשימה של כמה פריטים שאת בכל זאת מרגישה שחסרים לך בארון. אם בכל זאת תתפתי לקנות משהו, רק וודאי קודם שזה בגד מהרשימה.
>>>
1998, השנה בה לבשנו אפור, הסתפרנו קצר והקשבנו למוסיקה בלי לשמוע את המילים.
Yes, there's love if you want it
Don't sound like no sonnet, my lord
