ההנאה שבאיטיות

לוקבוק ישן של studio nicholson

>>>
אחת השאלות היותר מסובכות (למי שמתעסקת באופנה) היא: מה סגנון הלבוש שלך.
החדשות הטובות: אני חושבת שהצלחתי סוף סוף לנסח תשובה.
הנה היא:
אני מתלבשת כך שלא אצטרך לפספס אף הזדמנות לשנת צהריים.

>>>
Oh! do not attack me with your watch. A watch is always too fast or too slow. I cannot be dictated to by a watch
(מנספילד פארק | ג'יין אוסטין)

>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע:

אחת ממסיבות העיתונאים הראשונות שנכחתי בהן התרחשה על מרפסת שטופת שמש של מלון תל אביבי משקיף לים.
התכנית האמנותית כללה הרצאה קצרצרה על נפלאותיו של מוצר כלשהו, ובראנץ'.
בתום הארוע צילצל הטלפון של העורכת שישבה לצידי. היא קיבלה את השיחה.
לא יכולתי לשמוע מה רצה מי שהיה בצידו השני של הקו, אבל ממילא תשובתה של העורכת היא שהפכה את הרגע למכונן מבחינתי.
היא אמרה כך:
"אין בעיה, רק תתקשר שוב עוד שלוש שעות, כי אני בפגישה ואחר כך אני הולכת לישון צהריים".

>>>
Anything worth doing is worth doing slowly
(מיי ווסט)

>>>
How long will I need you
As long as the seasons need to
Follow their plan