השנה היא 2022 והבלוג כבר בת 15 (הזמן עובר מהר כשנהנים).
בתמונות: לוח השראה לחגיגות ש(עוד) לא קרו:
via nadine burck
via Jenni kayne
via our food stories
שתי התמונות האחרונות מהארוחה שחברות ארגנו לכבוד יום הולדתי החמישים (עוד דבר שקרה ב-2022).

לכבוד יום ההולדת החמישה עשר, חמישה עשר ציטוטים מפוסטים ישנים (כן, אני מצטטת את עצמי):

01
כל בוקר, כשהילדים שלי מתקשים לקום ולהתארגן לבת הספר, אני צועקת עליהם תוך שאני מצטטת את בודהה: הבעיה שלכם היא שאתם בטוחים שיש לכם זמן.
(פברואר 2013)

02
הייתי השבוע בצילומים. אחת הסטייליסטיות התלוננה שהיא השמינה בפסח והיא חייבת לעשות קצת דיאטה. מעצב השיער אמר לה: בואי לגור איתי, תוכלי לעמוד מול המקרר ימים שלמים ולהתלבט בין סודה למים.
(אפריל 2013)

03
סוף סוף מלאו לי 42. הגיל שאני מחכה לו מאז שקראתי לראשונה את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה.
קראתי שדאגלס אדאמס החליט לתת תשובה לשאלה: "למה דווקא 42".
ובכן, התשובה היא:
סתם ככה.
(אפריל 2014)

04
לאחרונה הבנתי מה יכניס מעט שיק פריזאי בוהמייני לביתנו הבורגני. אתן יושבות? הפתרון היה לנו כל הזמן מתחת לאף: רדיאטור. רדיאטור ישן – הוא לא צריך לעבוד חלילה, רק להיות צבוע בלבן ולהיצמד לקיר. עדיפות ב': קמין בנוי. גם הוא לא צריך לעבוד, רק להיות צבוע בלבן ולאפשר לי להניח על המדף שלו תמונות ונרות של דיפטיק ולהצטלם לידו מדי פעם לאינסטגרם (החלק האישי בסיפור הוא שבישרתי לבן זוגי על תכניותיי בתחום עיצוב הפנים והוא אמר: על גופתי).
(אפריל 2014)

05
בעוד שבבתים אחרים שולחים ילדים להתנחם בממתקים, אצלנו נהוג היה להתנחם בבגדים.
כשקיבלתי "לא" מבצלאל ולא הפסקתי לבכות, אמר אח שלי לאמנו (שניסתה, לשווא, לנחם אותי):
חבל על הדיבורים. תקני לה חולצה.
(מתישהו ב-2012)

06
קראתי עכשיו כמה עובדות על חייה של דיאנה ורילנד. אחת מהן ממש עירערה אותי, אז אני חייבת לחלוק:
דיאנה נהגה לגהץ (או לדאוג שמישהו אחר יגהץ) שטרות של כסף לפני שהכניסה אותם לארנק שלה.
(ינואר 2015)

07
באופן אישי אני לא מאמינה באין לי מה ללבוש. מניסיוני, הרבה פעמים "אין לי מה ללבוש" הוא "אין לי חשק לצאת מהבית" בתחפושת.
(דצמבר 2015)

08
כבר כמה שנים שאנחנו חולמים על פרקט. לפני כמה חודשים אפילו עשינו את הצעד וקיבלנו הצעת מחיר. כשהסכום היה מודפס לפנינו שחור על גבי לבן, הוא הפסיק להראות כמו פרקט. הוא התחיל להראות כמו שבועיים ביוון.
(אפריל 2016)

09
עובדה: כל מי שמבין משהו בפיזיקה יגיד לכם שכדי לפגוע במטרה, צריך לכוון קצת יותר גבוה. אם תכוונו בדיוק למטרה, הגרביטציה תעשה את שלה ותפגעו יותר נמוך ממה שתכננתם. ככה זה.
(אפריל 2016)

10
משל זן לכבוד החורף שהתחיל השבוע (מסופר מהזכרון, והזכרון שלי בן 45. וחצי):
גשם זלעפות התחיל לרדת בשדה. כולם התחילו לרוץ, חוץ מאדם אחד.
שאלו אותו: למה אתה לא רץ?
ענה: כי יש גשם גם מלפנים.
(נובמבר, 2017)

11
לפני שהתחלנו לשפץ הבטחנו לעצמנו שלא נהיה מהאנשים האלה שמתישים אנשים אחרים בסיפורים על שיפוצים. מה שלא לקחנו בחשבון זו העובדה שבעוד ששיפוצים של אחרים זה נושא די משעמם הרי ששיפוצים של עצמך זה נושא מרתק שקשה מאד שלא להעלות שוב ושוב בשיחה.
(פברואר 2018)

12
אנשים מתקשים להאמין שהפסקת לצבוע את השיער רק כי אין לך כח להתעסק בצביעת השיער. הם מעדיפים לחשוב שאת מנסה להצהיר משהו. שלא לומר: מנסה להגיד להם משהו. חלקם יגיבו בהתאם ויענו, ממשיכים שיחה שלא באמת התחלת. תתכונני לקבל את המחמאה המפוקפקת בתבל: "איזה אומץ". מצד שני, שפה יוצרת תודעה. אנשים זרים יגידו לך שוב ושוב שאת אמיצה, ואיכשהו, כמה שנים אחרי, תמצאי את עצמך מאמינה שאת אמיצה.
(יוני 2018)

13
תקשיבי ותקשיבי לי טוב. דבר שנהוג לומר אם את גבר אלפא שרוצה שאנשים יקשיבו לו טוב. זה עובד בדיוק כמו שנדמה לך שזה עובד.
(פברואר 2019)

14
הרבה אנשים מתלוננים שאין להם זמן. אין להם מספיק שעות ביממה (״יש לך בדיוק את אותו מספר שעות ביממה שיש לביונסה!״ מתעמת איתם ספל הקפה שהוזמן מאטסי, ועוד דבר ראשון על הבוקר), אבל בתור מי שמנהלת את חייה מתוך אג׳נדת אפס סובלנות לסטרס כבר כמה שנים טובות, אני יכולה לומר, למרות שאיש לא שאל אותי: לרוב זו לא בעיה של זמן, זו בעיה להגיד לא.
(דצמבר 2021)

15
ז'אנר הספרים החביב עלי מגולל את סיפורה של אשה נוירוטית אך מצחיקה שנשואה לאיש הייטק מקסים שלא ברור לגמרי מה הוא עושה איתה.
(יולי 2013)

>>>
השיר הרשמי של ימי ההולדת של הבלוג (הוא מזמן לא הופיע פה כי מתישהו הפסקתי להשקיע בחגיגות אבל 15 זה יום הולדת עגול).

THE POWER TO BE
THE POWER TO GIVE
THE POWER TO SEE