בעיית זיכרון עונתית

שאיפות בתחום עונת המעבר | meital lev resort 2019
צילום: טל ברושל | סגנון: אנה קרפונוב | שיער ואיפור: גיטלה ברושל

>>>
בעיית זיכרון עונתית (התפרסם במקור בטור שלי בלאשה):

"לא רק שלא התגעגעתי, אפילו קצת שכחתי אותם. כשאת שם הכל מיטשטש. הילדים מטושטשים, הבעל מטושטש. אני יודעת שיש לי בן, אבל האם יש לי בת? את מנסה להיזכר בדברים". את המשפט הזה אמרה ליהיא גרינר בראיון למלי זיידמן בפנאי פלוס בניסיון לסכם את הלך הרוח שפקד אותה על האי במהלך צילומי "הישרדות".
הדברים שלה נשמעו לי מוכרים, כי על הטישטוש הזה בדיוק דיבר גם אחי, אורי גרוס, כשהוא יצא מבית האח הגדול. הם נשמעו לי מוכרים, כי גם אני חווה משהו דומה אחת לעונה. אמנם לא זכיתי להצטלם לריאליטי ואת הילדים אני זוכרת מצוין, אבל בכל חילופי עונות אני מקפידה לשכוח את כל מה שקשור לעונה הקודמת.
בעיקר כשזה מגיע להעדפות ההתלבשותיות. המידע נמחק לגמרי, כאילו מדובר באדם אחר. האני של החורף לא זוכרת את האני של הקיץ. כשבחוץ יש 17 מעלות, אין לי שום דרך להיזכר מה אני אוהב ללבוש כשבחוץ יהיו 30 מעלות. אני אפילו לא זוכרת מה נחשב הגיוני ללבישה ב-30 מעלות. קולקציות האביב מגיעות לחנויות? מגיעות גם מגיעות. וגם אני שם, לבושה בז'קט כיאה לעונה, מנסה לתכנן מה אלבש בקיץ הקרוב. "אולי סריג דקיק?" אני תוהה – כי זה מה שתלוי באלגנטיות על הקולב מולי. "הוא ייראה מעולה מעל חולצת משי." כן, בחילופי עונות מצב הזיכרון שלי גורם לי לחשוב שהגיוני ללבוש משי וסריגים בקיץ ההישראלי. וטרנץ', אני זקוקה למעיל טרנץ' כי זה משהו שלובשים באביב. בדנמרק. אל דאגה, אני אולי לא זוכרת מה אני אוהבת ללבוש, אבל אני זוכרת לא לקנות שום דבר כשאני במצב הזה.
מהסדרה "הפמליה" למדתי שלא מעלים בעיה לפני שיש לך פתרון, ואני חושבת שעליתי על הפתרון. כלומר, בסרט "ממנטו" עלו על הפתרון. הפתרון הוא מכתבים לעצמי.

לכבוד אני העתידית,

זיכרי: כשבחוץ משתוללות 26 מעלות את אוהבת ללבוש טי שירט (אפורה) ומעליה ז'קט קליל או חולצת ג'ינס פתוחה.
כשקר בחוץ (קר לך ב-17 מעלות) את אוהבת ללבוש גולף דקיק, סוודר ומעיל.
כשקר ממש בחוץ (מתחת ל-17 מעלות) התקשרי ובטלי הכל. במצב כזה את אוהבת ללבוש שמיכת טלוויזיה.

באהבה, אני

עוד רעיון, למשקיעות: להצטלם בבגדים שאת אוהבת, ובבוא הזמן לחפש את התמונות של עצמך בגוגל פוטוז.

>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע (לא קשור לבעיית הזיכרון העונתית אבל קשור איכשהו למצב הרוח העונתי):

אם היינו משפחה בשבע הממלכות, זו היתה המימרה שלנו (מימרה זו מילה שמשתמשים בה הרבה במשחקי הכס):

I will go down with this ship
And I won't put my hands up and surrender
There will be no white flag above my door

(כן, היינו צריכים לקצר את זה קצת אם היינו רוצים שזה יהיה קליט כמו winter is coming).