אמהות | ילדים | רגעים
והפעם: איבי כהן, 43, מעצבת ותופרת בגדי ילדים, בת זוג של אורי, ואמא של הלל, 12, עמליה, 9.5 ותיאה, 5.5. גרים ברמת גן.
צילום: נירית גור-קרבי
איבי אומרת:
חלון גדול /// מה שאני אוהבת בבית הנוכחי הוא שמכיוון שהוא שוכן על הר קטן ברמת גן יש מהמרפסת נוף פתוח עד הים התיכון. לפעמים אני מרגישה שכל הבית עף וסוגרת קצת חלונות, אבל בלי הפתוח הזה אין לי אויר.
שקט /// אפשר להגיד שסריגה היא המדיטציה שלי, מדי פעם.
עבודת יד /// בעיקר אני אוהבת חפצים ובגדים שרואים בהם את טביעת ידו של מי שייצר אותם. אני אוהבת חומרים יוצאי דופן, אבל כמעט רק טבעיים. אני אוהבת גזרות חסרות מאמץ. ובסופו של דבר אוהבת שנוח לי.
בקרים /// בקרים הם התחלות חדשות ובהתחלות חדשות יש תמיד הבטחה שיהיה טוב.
השראה /// שילובים משונים, חלקי תחפושות, תמונות של ילדים בשבטים סיניים שלובשים תערובות של בגדים
מסורתיים עם טרנינגים מכוערים, וגם שאריות המשחק, ציורים ופתקים חמודים שאני מוצאת בבית בכל מיני מקומות – כל אלה נכנסים יחד למגירה בראש שאפשר לקרוא לה “השראה”.
חוץ /// עם הילדים אני הכי אוהבת להיות בחוץ, באיזה סוג של טבע. אני אוהבת לראות אותם מסתכלים ומתעניינים ומגלים, וממציאים משחקים ובעיקר לא משועממים ובלי איזה מסך דבוק להם לפנים. בחוץ האנרגיות שלהם מתפזרות נכון יותר והעולם נענה להן.
ויש גם שיר שאיבי בחרה:
Where it had been left
Hundreds of years ago
Extract from the depth
Is but a setting sun
