אמהות | ילדים | רגעים

והפעם: יעל, 39, עיתונאית, ודנה, כמעט 3. גרות בתל אביב, קרוב לכיכר רבין.
צילמה: אביטל ולץ

>>>

>>>
יעל אומרת:
תל אביב / כמו כל תל אביבית אדוקה, גם אני מנהלת עם העיר יחסי אהבה-שנאה, ולמרות ובגלל – לא הייתי בוחרת לגור בשומקום אחר.
מראות / לגדל את דנה זו הפריבילגיה הכי גדולה בעולם. לגדל ילד זו מראה. כל הדברים הטובים שבך ובכל הדברים הפחות מוצלחים שבך משתקפים לך מול הפנים 24/7. לקח לי זמן להבין איך להתמודד עם עצמי בתוך זה, ואני עדיין לומדת.
בגדים של בנות / בארונות של שתינו יש הכל מהכל. במלתחת הקיץ של דנה מככבים בגדי ים עם הדפסים של כוכבים, כובעים יפים, מכנסיים קצרים. הרבה פסים: חולצות, שמלות וגופיות. הלו קיטי ושאר הדמויות הממותגות שדנה אוהבת דומיננטיות בינתיים בעיקר בפיג'מות ובתחתונים.
בקרים / החלק הכי רגוע של היום. אנחנו מתעוררות בין 7 ל-7.30. דנה מתאוששת לאיטה על הספה עם בקבוק תה (חליטת פירות שהיא בחרה בעצמה בסופר), ואז מתארגנות בנחת. בדרך כלל סביב 8 אנחנו יוצאות לכיוון הגן שנמצא בקצה הרחוב.
קלישאות / גיליתי שכל הקלישאות על אהבה של אמא – נכונות.
אינטואיצה / למדתי לסמוך על עצמי במאה אחוז. עד האימהות לא החשבתי את עצמי כבן אדם טולרנטי במיוחד (בלשון המעטה) ובזכות דנה גיליתי בי המון רכות וסבלנות שלא ידעתי שיש שם. נשמע קלישאתי, אבל אמיתי לגמרי.
עצות / קטונתי מלתת עצות. אימהות היא עניין כל כך אינדיבידואלי. המוטו שלי לגבי עצמי כאמא הוא שיש לי אחריות על הילדה, אבל אין לי בעלות עליה.