אין דבר יותר קבוע מהזמני

ללבוש לנצח | doen summer 2016

>>>
אין דבר יותר קבוע מהזמני, הופיע בטור שלי 'מיומנה של כתבת אופנה' בלאשה:

כל מי שעברה פעם דירה יודעת שמה שלא עושים בימים הראשונים כבר לא ייעשה. כשהייתי סטודנטית לעיצוב התבקשנו לעשות עבודה שתתאר "תהליך עיצובי". אני ועוד שתי חברות ללימודים החלטנו לצלם סרט תיעודי קצר על ההחלטות העיצוביות שקיבלו החברים שלנו בזמן שריהטו את דירותיהם השכורות. המרואיינים לסרטון אמרו דברים כמו: "החלטתי שהמיטה תהיה בפינה הזו כי פה המובילים הניחו אותה", ו"הבד ההודי הזה תלוי פה על הקיר כי הקיר התקלף ולא היה לי זמן לתקן אותו. תליתי את הבד כדי להסתיר, בינתיים. עברה שנה". מסקנת הסרט היתה מסקנה אנושית כה ידועה שניתן להגדיר אותה כקלישאה: אין דבר קבוע יותר מהזמני.

>>>
כמעט עשרים שנה מאוחר יותר, ורק עכשיו אני מבינה את מה שהייתי צריכה להבין כבר אז מהשיעור ההוא:
לפשרות יש נטיה להידבק. רגע אחד את מסכימה לקחת מאמא שלך את הסרוויס שנמאס לה ממנו – רק עד שתספיקי ללכת לאיקאה – ופוף, לא הספקת למצמץ והנה חמש שנים אחר כך ואת עוד אוכלת את מרבית ארוחותייך על צלחות בעיטור פרחים שאת לא יכולה לסבול.

>>>
ככה זה:
מי שאין לה בגדים מכוערים בארון, לא תמצא אותה עצמה לובשת אותם (כל עוד קיץ, זה הזמן להפרד מהמעיל שאת לא אוהבת אבל לובשת כל החורף עד שתמצאי מעיל שאת כן אוהבת), ומי שהשכילה להעיף את המצעים הסינתטיים שעוברים איתה דירות מאז שהיתה סטודנטית, לא תגלה יום אחד שהיא בילתה שליש מחייה כשהיא שוכבת על טקסטיל לא נעים למגע.

>>>
מי שאין לה שירים מעפנים בפלייליסט לא תמצא את עצמה מעבירה קדימה כל הזמן

Oh, uh oh, you're changing your heart
Oh, uh oh, you know who you are