אין שום דבר חדש בעניבות, וגם אין כבוד גדול בליפול לטרנד שמיוחס כרגע למיני אושיות שטיח אדום, אבל הנה אני, הופכת את מגירת הצעיפים בחיפוש אחר צעיף-עניבה שחור שקניתי בזארה לפני כעשר שנים, כנראה סביב הפעם הקודמת בה הטרנד הזה הרים ראש (ע״ע קלואה סתיו 2015).
בכל אופן, בתמונות:
01 02 03 04 יותר משאלה עניבות זהו קונספט עניבות. מקולקציית הסתיו הבא של system
05 צעיף עניבה בקולקציית סתיו 2015 של קלואה
06 ולנטינו ריזורט 2025 (עניבה + פנינים!)
07 08 ג׳נה ליונס
09 10 11 עוד עניבות ופנינים (מצאתי בפינטרסט, לא הצלחתי למצוא מקור)

>>>
להתחיל לפענח איך ומתי להכניס עניבות אמיתיות לחיים זה גדול עלי, כך שהאובססיה הנקודתית לעניבות נשארת תאורטית, אבל במציאות אני יותר בעניין של צעיפי משי/דמוי משי דקים (למחפשות: slim/skinny scarf) שהופכים בקלות כל טי שירט וז׳קט ללבוש ערב.

למעלה, מימין לשמאל:
Lost Pattern
para ruk (מותג ישראלי!)
הרמס
למטה, מימין לשמאל:
toteme (זה דווקא צעיף טוקסידו, שזה מראהה קצת אחר)
קלואה
ולנטינו

>>>
נקודת ההתחלה של האובססיה: דיאן קיטון ב״אנני הול״.
הצעת הגשה: עם תיק קש, ווסט שרק הכפתור העליון שלו סגור וחיפושית בצבע שמנת.
כולל בדיחה שאצלנו במשפחה משתמשים בה עד היום (מישהו חונה ומישהו אחר אומר לו: זה בסדר, אפשר ללכת ברגל למדרכה מפה).