תחנות השראה | פרוייקט בלוגרים לחנוכה

יותר משאלה תחנות השראה אלה חפצי המעבר שלי: מילים, מקומות ורגעים שאפשר לסמוך עליהם שיהיו שם.
מה שעובד.

>>> חבילת הרגעה קבועה ליד המיטה: ספר תמונות של וודי אלן. פריז לתיירים. קורט וונגוט (בעיקר רעידת זמן והסירנות של טיטאן) ונורה אפרון (כל אחד מהספרים שלה).
כה אמר קורט וונגוט ברעידת זמן (תוך שהוא מתנצל בפני בני עירו על כך שהחיים שלו היו יפים יותר מחייהם של רוב בני האנוש): "כל המיטב והמירע של התרבות המערבית התקיימו פה עבורי כמו עבורכם, אם הואלתם לשים לב: מוסיקה, כלכלה, ממשל, אדריכלות, משפט, פיסול וציור, היסטוריה ורפואה ואתלטיקה וכל הענפים האחרים. וספרים, ספרים, ספרים, ומורים, ודמויות ראויות לחיקוי. אנשים כאלה חכמים שקשה להאמין, וכאלה מטומטמים שקשה להאמין, כאלה נחמדים שקשה להאמין, וכאלה גועליים שקשה להאמין".

>>> הפוגות: יש שלב בנשימות ביוגה שבו נושמים ושמים לב לשאיפות, לנשיפות ולהפוגות שביניהן. יש מי שהכי נוח לו לשאוף, יש מי שהכי נוח לו לנשוף, ויש מי שהכי נעים לו בזמני הביניים. לי הכי נעים בזמני הביניים.

>>> הבועה. בבועה שלי כולם מתרגלים את עקרון אי הפגיעה (מתוך ספר היוגה הקטן של אורית סן גופטה):
"אי-פגיעה (Ahimsa) היא הסייג הראשון, נקודת המוצא לדרך. באופן מסורתי פירשו אי-פגיעה כהימנעות מגרימת נזקים לאחרים על ידי מחשבה, מילה או מעשה. פגיעה מתרחשת בין שניים. הפוגע והנפגע, שניהם מקושרים לדבר אחד – כאב. פעולת הפגיעה לעולם אינה תופעה מבודדת, אלא מהווה את אחד המרכיבים בתגובת שרשרת. הפוגע ודאי נפגע בעבר, ועתה הוא מבטא את כאבו על-ידי פגיעה באחר. האדם שנפגע כעת ודאי יגרום כאב במוקדם או במאוחר. שרשרת כאב וסבל זו, שאין לה סוף, חייבת להיעצר לטובת כולם.
מהטמה גנדהי ידוע כמי שנשא את דגל אי-הפגיעה לא רק כלוחם חופש, אלא כמי שהלך בדרך רוחנית. כאשר גנדהי דיבר על אי-פגיעה, הדברים הובנו בדרך כלל כאי-אלימות כלפי אחרים, ובמיוחד כלפי הבריטים ששלטו בארצו. אך ייתכן שהוא אמר לבריטים: אני לא ארשה לכם לפגוע בי ובבני עמי, אבל גם לא ארשה לפגוע בכם. מעגל הפגיעה כולו חייב להיעצר.
העיקרון של אי-פגיעה באחרים ברור ביסודו ואינו זקוק לפרשנות. לכן בחרתי להדגיש צד של עיקרון זה, שאינו מקבל בדרך-כלל תשומת לב במסורות הרוחניות הקלאסיות. זהו הצורך למנוע קודם פגיעה בנו עצמנו.
מגנדהי אפשר ללמוד שכאשר אנו אומרים "לא!" לפגיעה, אנו מגנים לא רק על עצמנו, אלא גם על האדם שעומד לפגוע בנו. כאשר הוא פוגע בנו הוא פוגע גם בעצמו. על-ידי עצירת הפגיעה בנו, נמנע גם הסבל של מי שעלולים להיפגע מתגובתנו. בכל פעם שאנחנו עוצרים פגיעה, נוצר אי של שלום בעולם, מרחב של אי-פגיעה".

>>> צעיפים. כל כך הרבה יותר קל להתנחם אופנתית בחורף.

>>> גן עדן. This morning, with her, having coffee (ג'וני קאש מתאר את גן העדן שלו).

>>> עיניים פתוחות. גרייס קודינגטון סיפרה בסרט הדוקומנטרי "ספטמבר אישו" שהיא תמיד מסתכלת דרך החלון בנסיעות, כי אי אפשר לדעת מאיפה תגיע ההשראה. אני חושבת עליה בכל פעם שאני שוקלת לשחק קנדי קראש במונית. גם האזניים, אגב, צריכות להיות פתוחות. אלכס טרנר, הסולן של הארקטיק מאנקיז, סיפר שאת השיר היחיד שלא הוא כתב באלבום האחרון שלהם, הוא גילה תוך כדי שיעור ספרות בתיכון. הוא אולי חלם בשיעור, אבל האזניים שלו היו פתוחות.
השיר היה I wanne be yours  של ג'ון קופר קלארק:

I wanna be your vacuum cleaner
Breathing in your dust
I wanna be your Ford Cortina
I will never rust
If you like your coffee hot
Let me be your coffee pot
You call the shots babe
I just wanna be yours

http://www.youtube.com/watch?v=Y4NGoS330HE

עוד תחנות השראה בפרוייקט:

איריס פוגל בן חמו – Colourful Way

בועז כהן – לונדון קולינג

חדוה קלינהנדלר- Rooms and words

אורית גידלי – ג'ינג'

דניה ויינר ודיאנה לינדר- מתכוניישן