פאוץ', הוראות הפעלה

אל תאמרי לי זה לא יקרה | everlane | sacks | urban outfitters | rag & bone

>>>
עובדה: קל יותר להתאהב בפאוץ' כשמכירים לך אותו בשמו הנוכרי, fanny pack

>>>
פאוץ', הוראות הפעלה (היישר מהטור שלי בלאשה):

הפאוץ'. כן, הפעם הוא באמת חזר

אחרי כמה עונות בהן הפאוצ'ים מגיחים מדי פעם על המסלולים או אפילו על נערות אופנתיות אקראיות ברחבי פריז, השנה נראה שזה באמת קורה: הפאוץ' הצליח להשתחל בחזרה לרחוב. האמיתי. זה שחיים בו אנשים אמיתיים שלא מתעניינים במה שקורה על המסלולים בשבועות האופנה (הם צודקים. האופנה כמו שאנחנו מכירים אותה ממילא מתה. זה לפחות מה שאומרת הטרנדולוגית לי אדלקורט).
מתחילה לפלרטט עם הרעיון? מדובר בתהליך בן שלושה שלבים:
שלב א': התהיה
למה לי לעשות את זה? זה לא נורא פאתטי? מי תלך עם זה בכלל, או המאד צעירות, שלא זוכרות את הפעם הקודמת או המאד זקנות, אלה שלא התקדמו מאז.
שלב ב': הרציונליזציה
זה כל כך פרקטי. הפאוץ' הוא אולי קטן, אבל נכנסים בו כל כך הרבה דברים! הנה: אני מצליחה להכניס טלפון (בעצם את הטלפון אני צריכה בכיס), גומיה לשיער, שפתון, ארנק, משקפי שמש (הממ, הנרתיק של משקפי השמש לא נכנס, לא נורא, אני אשאיר אותו בבית), מפתחות, מחברת (היא גם לא נכנסת? לא עקרוני, אם יהיה לי רעיון ממש טוב, אכניס אותו לנוטס בטלפון) ומגבונים (הם לא נכנסים, אבל אני ממילא לא צריכה אותם, זה לא שיש לי תינוקות).
שלב ג': מיקסום
אם כבר פאוץ', אז כמו שצריך, לא כמו תיירת בניינטיז. הסוד הוא בשילוב הנכון בין החומר למיקום.
זה הולך ככה: אם הפאוץ' הוא פאוץ' קלאסי (מניילון או קנבס), לא לובשים אותו על המותניים, אלה בהצלב או על הכתף משל היה תיק קטן. אם הפאוץ' זעיר, אלגנטי ועשוי עור, אפשר ורצוי לחגור אותו (ולהתלבש בהתאם).

>>>
זיכרי, בפארפרזה על המשפט המפורסם מהספר פיטר פן:
הרגע בו התחלת לפקפק ביכולתך ללבוש פאוץ', הוא הרגע בו איבדת את יכולתך ללבוש פאוץ'.

>>>
בסדר, בסדר, אני ארקוד פה לבד בחושך עם הפאוץ' שלי כאילו אנחנו בניינטיז וכאילו אף אחד לא מסתכל