עשר סיבות לאהוב את אמה
תמונות מהסרט החצי-מוצלח, "אמה", מ-1996. אין לבלבל עם הספר הטוב בהרבה (עכשיו בתירגום חדש של שי סנדיק, בהוצאה משותפת של א(ה)בות וסנדיק).
>>>
I am going to take a heroine whom no-one but myself will much like
ג'יין אוסטן על אמה
>>>
עשר סיבות לאהוב את אמה (כלומר: עשר סיבות בגללן אמה היא הדמות והספר הג'יין אוסטני החביב עלי):
01 בזכות ההזדהות, אחרי הכל אמה היא בסך הכל עוד אשה לבנה ופריווילגית שמנסה להיות בן אדם טוב ולהתגבר על הסרקזם שהטבע פיזר עליה בנדיבות.
02 הכוונות שלה טובות ויש לה טעם טוב, גם אם לרוב היא לא מצליחה לעמוד בסטנדרטים של עצמה. אגב החלטות לשנה החדשה: "אמה התכוונה לקרוא יותר מאז גיל שתיים עשרה. ראיתי אינספור רשימות שהכינה בתקופות שונות ובהן ספרים שהתכוונה לקרוא בשלומותם – ואלה היו רשימות מצוינות".
03 אמה אוהבת מחמאות, גם כשהיא יודעת שהן לא ממש מגיעות לה :"היא לא השלתה את עצמה בנוגע למידת המיומנות שהפגינה בציוריה ובנגינתה, אך לא טרחה להעמיד אחרים על טעותם, ולא הצטערה על שיצא להשגיה שם טוב מהראוי להם".
04 היא אופטימית :"מזג אופטימי, גם אם הוא מייחל תמיד לטוב מכפי שמתרחש בפועל, אינו נוטה לשקוע בדיכאון עם התנפצותן של התקוות". (המשפט הזה נאמר דווקא על מר ווסטון, אבל מתאים לכל האופטימיים באשר הם).
05 כי היא מתעקשת לצבוע את החיים בוורוד. למעשה היא מנהלת חיי פייסבוק ואינסטגרם מאתיים שנה לפני שאלה הומצאו: אנחנו יודעים בעיקר כמה טוב לה. היא לא תתעכב מיוזמתה על העובדה שהיא איבדה את אמא שלה בגיל צעיר ושהיא מטופלת באב היפוכונדר שלא מאפשר לה להתרחק מהבית. היא מעדיפה להגיד שהיא "לא רוצה להתחתן" מאשר להודות שבהתחשב באב הספציפי שהיא זכתה בו, זו ממילא לא אופציה (בסוף היקום וג'יין אוסטן מפרגנים לה את מר נייטלי, מה שמביא אותנו לסעיף הבא).
06 נייטלי. הגבר הכי שווה שאוסטן כתבה. בעוד שדארסי הוא קלישאת הגבר השתקן-מיוסר-שוחה בעירום-גר בבית הכי יפה שאת יכולה לדמיין, הרי שנייטלי ורבלי, בעל אבחנה דקה ומוכן לעבור לגור בבית של אבא של אמה אחרי החתונה (אם היא היתה לוחצת עוד קצת, הוא היה מסכים לקחת את שם המשפחה שלה).
עצה חינם: אם להתחתן, רק עם נייטלי או עם בני דמותו. זה מה שנייטלי עצמו אומר על הנושא: "יש דבר אחד, אמה, שגבר תמיד יכול לעשות אם רצונו בכך – למלא את חובתו".
07 הגברת אלטון. הדמות הקומית הכי טובה. לא רק אצל אוסטן, בכלל. ככה היא מסבירה למה היא מתלבשת כמו שהיא מתלבשת: "אני ממש לא סובלת עיטורים מוגזמים – זוועת המחלצות. אני מחוייבת להתקשט בתקופה זו כי כך מצופה ממני. הרי כלה צריכה להיראות כמו כלה, אבל הטעם הטבעי שלי נוטה לפשטות, אני מעדיפה שמלה בסגנון פשוט על פני כל המחלצות שבעולם. אבל נראה שאני בדעת מיעוט, רק יחידי סגולה מעדיפים שמלה פשוטה – היום הכל ראוותני ומפואר. חשבתי לעטר את שמלת הפופלין הלבנה-כסופה שלי בסגנון דומה. זה ייראה יפה לדעתך?".
08 ג'ון נייטלי, אחיו הצעיר של ג'ורג' נייטלי (שנשוי לאחותה של אמה). עוד גבר שווה שסדרי העדיפויות שלו מאורגנים היטב: "אדם", אמר. "מוכרח להיות חדור ביטחון עצמי כאשר הוא מבקש מאנשים לעזוב את האח החמימה שבביתם ולהיקלע ליום שכזה רק כדי שיבואו לבקר אותו (….) אין דבר מגוחך מזה – יורד שלג של ממש עכשיו! כמה טיפשי הדבר למנוע מאנשים להישאר בביתם".
09 בגלל משפטים כמו זה: "אפשר להסתדר גם בלי לרקוד כלל. ידוע על מקרים שבהם צעירים שרדו חודשים רבים מספור בלי שנכחו בנשף כלשהו, והתברר כי לא נגרם להם נזק של ממש לא בגוף ולא בנפש".
10 בגלל שהספר נמשך אחרי ההחלטה על האירוסים, וכך אנחנו ממשיכים להתעדכן עוד קצת בחייהם של הגיבורים אחרי שכבר נרגענו מהמתח. וכמובן שגם בזכות החתונה עצמה, שהיתה מספיק פשוטה ואלגנטית כדי שכולנו נהיה מרוצים, כולל הגברת אלטון: "החתונה לא היתה שונה מכל חתונה אחרת, ואף חבורה לא ניחנה בטעם משובח או בהופעה מרשימה, והגברת אלטון הסיקה מהפרטים שמסר לה בעלה שהאירוע היה עלוב ונחות בהרבה מחתונתה שלה. מעט מאד סאטן, הינומות תחרה בודדות, עסק ביש!".
>>>
אם מה שצריך לקרות באמת יקרה, יום אחד סופיה קופולה תביים את הגרסה שלה ל'אמה'