7 nov
01 המממ. שום דבר לא עשה לי את השבוע (אבל הי, הנה טרנץ' ארוך)
02 יצא לי לפגוש השבוע את נשות קליניק (לרגל השקת קרם ה-CC, יורשו הצעיר והקליל של ה-BB. עזבו. אם אתן יודעות מה זה,אין טעם לפרט ואם אתן לא יודעות אין טעם להתחיל עכשיו. או כמו שאמר לי בני הצעיר כששאלתי אותו איך השיג את הפצע המחריד שיש לו בזרוע: עזבי, אמא, סיפור ארוך).
בקיצור, הן אומרות שלמרות שאי אפשר להשיג את האולמוסט ליפסטיק בגוון בלאק האני בארץ, הרי שצ'אבי בסטיק בגוון Richer Raisin אמור לתת את אותה תוצאה. פחות או יותר
03 אטיטיוד תואם מרקורי ברטרו בקמפיין של מרגרט האוול
04 החולצה הזו של רונן חן. קצת קשה להבין מהתמונה כמה היא שיחוק. אבל יש לי סיפור אישי עם יותר מדי מידע: בנסיעה האחרונה לפריז לבשתי את החולצה של רונן חן לארוחת ערב, יחד עם מכנסיים שחורים של קו.קו וז'קט שחור של מאיה נגרי. כשאני לא בארץ אני הופכת לישות פטריוטית שלובשת רק מעצבים ישראליים וצמה ביום כיפור. הפעם היחידה בה צמתי ביום כיפור, היתה בניינטיז, במיאמי. התארחתי אצל חברה שצמה, וחשבתי שזה עניין בסיסי של לכבד את המארחים. זה היה בתקופה בה עוד לא גידלתי תאבון, כך שלא היתה לי בעיה לא לאכול 24 שעות. חוץ מלהתקרב למסורת, את עשרת הימים שלי שם ביליתי בקניון היקר ביותר בעולם, בקניית פריטים של גאפ ובננה ריפבליק במידה 6. לגמרי לא מודעת לעובדה שתוך חודשיים, שוב בתל אביב, אתאהב ואתן לבעלי לעתיד לשכנע אותי שזה בסדר להורות לשליחים מהמכבסה להניח את הבגדים מחוץ לדלת. הבגדים במידה 6 חזרו מהמכבסה, הונחו ליד הדלת והפכו לסיפור משפחתי מכונן המכונה "התקרית של גניבת הכביסה". זהו, אין מוסר השכל.
05 הנעליים האלה
06 צורך קל להתחיל לרקום את השם שלי על חפצים
07 המניפסט

08 מרקורי ברטרו, עצה: שניה לפני מעיל הגשם והחזרה על קלישאות, נסו לראות את סטארדאסט.