עשו לי את השבוע

(תכלס מה שעשה לי את השבוע זה להחליט להחזיר את ״עשו לי את השבוע״. לחפש דברים יפים, לקחת את הלפטופ לבית קפה ולשחק עם הפוטושופ מול נוף ירוק):

01 בשישי (17/11) take a nap בבית חרות מארחת עסקים ישראליים (ביניהם: holyland civilians, מאפים וחלות של דניאל קיציס, עציצים מהעוטף ועוד). 9.00-14.00, חניה במתחם של ביתילי.
02 בארוע מהסעיף הקודם אפשר יהיה לפגוש גם את הקפה של love coffee.
03 שולחן צד מעץ אגוז של arco, מעוצב ומיוצר בהרי ירושלים (יש להם עכשיו גם קו בייסיק במחירים יותר נגישים, אם כי עדיין מדובר במחירים של רהיטים שמיוצרים בארץ בעבודת יד). 10% מכל קניה נתרמים לעוטף.
04 border:story. שישה מעצבים מישובי עוטף עזה עיצבו לסטורי שישה טי שירטים. הרווחים מהפרויקט ייתרמו לארגוני ההסברה. לכל חולצה יש סיפור: את החולצה שבתמונה פה עיצבה הודיה מנחל עוז. הודיה מספרת: ״בשבת, ה-7 באוקטובר, הבית שלנו נבזז ונהרס כחלק מהאסון הגדול וכך גם הסטודיו המושקע שבניתי, למזלנו ניצלנו אך הלב מרוסק על האנשים היקרים שאיבדנו ועל המקום שהיה לנו לבית, כמו שאף מקום אחר לא היה״. על גב החולצה מצויירים עפיפונים שצויירו על ידי הילדים של נחל עוז ולידם המילים ״לחזור הביתה״ בכתב ידו של אילן פיורנטינו ז"ל, הרבש״צ של הקיבוץ.
05 בתוך כל הבלגן, noon השיקו כמה דגמים חדשים (לזה קוראים victor ואני מתעקשת לראות בזה סימן)
06 למי שחיפשה שרשרת עם דיסקית מינימליסטית יחסית. אפשר לחרוט מה שרוצים. וכמובן הנה גם לינק לאתר ממנו אפשר להזמין את הדיסקית הרשמית (הלב שלנו שבוי בעזה). כל קניה היא תרומה למשפחות החטופים והנעדרים

>>>
מגבת, האקססורי של סוף העולם
אמא שלי ואני מנהלות שיחה ברוח התקופה (אפשר לקרוא לזה סיפור אישי עם יותר מדי מידע):
אני: אני מחזיקה עכשיו באוטו מגבת גדולה למקרה שתתפוס אותי אזעקה בנסיעה.
אמא שלי (חייבת תמיד לנצח): אני מחזיקה באוטו שתי מגבות.
אני: למה שתיים?
אמא שלי: על אחת אני אשתטח ואחת אני אשים על הראש.

>>>
בואו נסתכל על זה מתמטית:
יש חצי יום חצי לילה
חצי לבן חצי שחור
החושך נתן הצגה דרמטית
עכשיו צריך להגיע אור
(חלק מהשיר היומי של אסתר שמיר)

>>>
This is what you get when you mess with love
(מהשיר קארמה פוליס של רדיוהד)

>>>
תני רק לראות אותך צוחקת בקול רם