עשו לי את השבוע
01 האוברול הזה חזר (madewell X as ever). הערה: לא למהר להתלהב, יש שם איזה באג והאוברול מופיע עם מחיר אחד, וברגע שבוחרים מידה המחיר כמעט מכפיל את עצמו
02 מיידוול התחילו לעשות בגדי גברים
03 מלא אהילים טבעיים בגולף אנד קו (בסניף החדש בבני ברק)
04 חדשות מרגשות: everlane התחילו לשלוח לארץ
05 התכשיטים של קרן בנקר
06 הסטן סמית' הטבעוניים של סטלה מקרטני
>>>
מצאתי את עצמי בספר "האבוקדו שלא יבשיל". אם תהיתן, אני מתיימרת להיות התיירת 'המתוחכמת הקולית המנומסת'. גיבורת הספר, מיותר לציין, היא ההפך הגמור:
"עקרונית," פתח ואמר, "ניתן לחלק את התיירות לשתי קטגוריות. 'המאורגנת' ו'הלא מאורגנת'. מתחת ל'מאורגנת' נמצא שני סוגים, 'שוחרת התרבות הרעבתנית', עם רשימה באורך עשרה מטר, שבקושי מצליחה למחוק ממנה הכל לפני שהיא מתמוטטת מדי ערב מקלקול קיבה אסתטי וחייבים לסחוב אותה בחזרה למלון. והסוג השני, 'המתוחכמת הקולית המנומסת' שמרחפת הנה בחינניות, בשלווה ובאדישות. אבל שהאדישות לא תוליך אותך שולל. המתוקה הזאת נחושה לשמור על רמת הניקיון והיעילות הגבוהה שלה גם אם זה יעלה בחייו של כל צוות המלון. היא שייכת לחוג התביא-איתך-נייר-טואלט. היא דוחסת למזוודה שלה המון ניילון, טישו, אקת כביסה וחומר הדברה. לומדת מיד את חוקי המדינה (מתי בדיוק נפתחות ונסגרות חנויות, וכמה טיפ לתת למלצר). היא יכולה לארוז לסוף שבוע בתוך קופסת תכשיטים קטנה ותיק יד גדול ועדיין נשאר לה מספיק מקום לסבון ומטלית רחצה. מוצאת את הספר שמדבר אנגלית, את המסעדה שיודעת איך היא אוהבת את הסטייק שלה, והמילה הזרה היחידה שהיא דואגת לבטא נכון היא בית מרקחת. לאחר מכן היא מוכנה לגמרי והעולם הוא המאפרה שלה. אם יש לה מספיק כסף, אין לה שום בעיה. באופן כללי, אני די מחבב אותה."
(מתוך האבוקדו שלא יבשיל, איליין דנדי. תרגום: רחל פן)
>>>