מה אודרי הפבורן היתה עושה

co.oo fw 2013-2014 | צילום לירון ויסמן

>>>
לכבוד החורף המתקרב ופריחת הבגדים החדשים, שירה ברויאר (היועצת הקריאייטיבית של קו.קו) ראיינה את דליה קפוזה (מעצבת הבית שמלהטטת במקביל בין עוד שלוש משרות: מרצה בשנקר, יועצת בחברת אופנה גדולה ואמא לבת 10 ולבן 9). הראיון יעלה באתר שלהן במהלך סוף השבוע, אבל הן אישרו לי לקחת ממנו בהשאלה כמה ציטוטים (שמוכיחים את התאוריה – הלא מאד מסובכת שלי – לפיה כשעולם הרפרנסים שלך מתלבש בול על עולם הרפרנסים של מעצבת, את תאהבי כל מה שהיא תראה לך).

>>>
"ניו יורק היא נקודת ההתחלה שלי. היא המקום שהרגשתי בו בבית כשהגעתי אליו בגיל 20. אחרי שכל השנים קראתי ספרים וראיתי סרטים בהם ניו יורק היתה הרקע או הנושא, כשהגעתי אליה התממשו כל ציפיותיי. היה כריסמס, שלג, חלונות ראווה מעוצבים מדהימים והכל כאילו קם לתחייה. ממש ראיתי בעיני רוחי איך אודרי הפבורן תיכף תחצה את הרחוב במכנסי שבע שמיניות, סוודר גולף ונעלי בלרינה מחודדות".

"אני לא מעוניינת להיות מעצבת קונספטואלית.אני רוצה שהבגדים שלי ישרתו הרבה נשים. כשמישהי שקנתה בגד שלנו מתקשרת לספר לי שהיא קיבלה המון מחמאות, אני יודעת שעשיתי את עבודתי היטב".

"אני מאד אוהבת לעבוד כמו שף. כלומר, ללכת לחפש בדים בחנויות ולמרות שהמבחר מצומצם זה מרגש אותי, כי עם מה שאני אמצא, עם זה אני אעבוד. כמו שף שהולך לשוק ומכין מנה מחומרי הגלם שהיו בשוק באותו יום".

"עזבתי את קסטרו אחרי 22 שנה כי הרגשתי צורך בהתנסות חדשה, עצמאית. ב-2009 יצאתי לדרך ועיצבתי כמה קולקציות בעצמי וגם בשיתוף עם ליהי הוד. באותו הזמן התחיל לנבוט הרעיון עם צפרא. רצינו לעשות משהו קטן אך גם גדול משלנו. לצפרא היה חשוב מאד שאני אקח על עצמי את העיצוב אבל שנעשה משהו אחר. לא עוד מקום של מעצב ששם את עצמו בחזית אלה מקום ששם את קהל הלקוחות בחזית".

"אני אוהבת כל מה שאודרי הפבורן לובשת בסרטים, שיק שהוא גם נקי ואלגנטי וגם רומנטי. אני אוהבת גם את המראה של קתרין הפבורן, עם מכנסיים גבריים וז'קט. הבגדים שלובשת דיאן קיטון ב'אנני הול', המראה של שנות ה20 מ'גטסבי הגדול' בגרסתו הראשונה. סרטים שמבוססים על ספרי ג'יין אוסטין, שקראתי את כולם".

>>>
Thomas: He's still David Larrabee, and you're still the chauffeur's daughter, and you're still reaching for the moon
Sabrina: No, father. The moon's reaching for ME

(אודרי הפבורן בסברינה, 1954)

>>>
Somewhere over the rainbow
Skies are blue
And the dreams that you dare to dream
Really do come true