לא הייתם צריכים | אוגוסט

לא הייתם צריכים, מתנות לילידות אוגוסט:

/// נכון, הז׳קט הזה הופיע פה בעבר, אבל עכשיו הוא בהנחה משמעותית, ואם יהיה לנו מזל ובקרוב יגיע ספטמבר, אפשר יהיה אפילו להתחיל ללבוש אותו בערב
/// הבאלם לשפתיים של ספורטי אנד ריץ׳
/// סנדלי הדייגים המרופדים של Hereu בחצי מחיר (אוגוסט הוא חודש בלתי נסבל, אבל לפחות אפשר לקנות מתנות בסיילים)
/// גרסת הסתיו של התיק האייקוני של יוניקלו
/// תיק איפור וופלי (אפשר לרקום את השם)
/// ספא ראש יפני. מי לא אוהבת שחופפים לה את הראש? מתנה בווייב ספא שמתאימה גם למי שלא אוהבת מסג׳ (לא נזכיר שמות)

>>>
משהו יפה מתוך הטקסט (היפה כולו) של מיה סלע (אתן מכירות אותה מ״מה שכרוך״):

תראה מה זה, אני אומרת לאבא שלי, אני עדיין מחפשת גבר שישמור עלי אבל זה כבר לא מטאפורי. ואבא שלי אומר מתי זה היה מטאפורי? זה אף פעם לא היה מטאפורי את פשוט לא הבנת איפה את חיה. את אף פעם לא הבנת כלום. דיברתי איתך אלף פעם על הניסיון של היהודי להיות אוניברסלי, ראינו מה בני התרבות ההם עשו לנו, ואת רואה אותם עכשיו, לא שאני כל כך מתפעל מהתרבות שלנו כאן, הוא אומר, המום ממה שקורה אבל לא היסטרי. אני יודעת מה הוא היה אומר עכשיו. תשמרי על קור רוח, תעמדי ישר, כשתגיעי לגשר תחצי אותו, בשביל מה את חושבת על מה שעוד לא קרה. תכבי את הטלוויזיה. אני מכבה את הטלוויזיה וחושבת מזל שהוא מת ולא רואה את מה שקורה. לא ממשלה, לא צבא, לא משטרה, לא בעל, לא ממ”ד, לא מקלט. הוא אומר לי שאני אינפנטילית. הרי את עכשיו ההורים, את רואה את מה שנעשה, שברון הלב הוא שלך, המחשבות הישנות שלי הן עכשיו שלך. את הסכנה.

(הטקסט המלא פה. המקור העברי אחרי התרגום לאנגלית).

>>>
He suffers more than necessary, who suffers before it is necessary
(סנקה, הפילוסוף הסטואי שמיה מזכירה בטקסט שלה).

>>>