חולצת פסים | יעל
>>> מי אני: יעל מירון-כנעני, עורכת וכותבת. אמא לטליה, ובת זוג של שי,שניהם חובבי חולצות פסים משכבר.
>>> מי החולצה: מבית היוצר של מיזם האופנה החברתי המסקרן co.co. נבחרה מבין כל חברותיה לארון בעיקר כי היא האחרונה, אבל גם כי היא מתקרבת לאזור החמקמק הזה שקוראים לו מדוייק. בן זוגי אומר שיש דבר אחד שאני אוהבת יותר מאשר לקנות, וזה לזרוק (ז"א למחזר לכל המצקצקים), אבל גם על חולצות הפסים הפחות מוצלחות שלי אני לא מוותרת. כי:
- גם בחולצות פסים מה שחשוב זה החיפוש
- לכל חולצת פסים נושנה יש רגע של הולדת
- פסים מגיעים בכל הצורות והמידות
>>> איפה נפגשנו: באולם רווי האור והבגדים הנהדרים של co.co, תחת עינה הבוחנת של שירה ברויאר, אחת המייסדות של המיזם. שירה, אושיית אופנה, כותבת מחוננת וקולגה ותיקה מימי עיתון "חדשות", שכמו נעורינו האבודים לא ישובו עוד. מי זוכר שפעם אמרו טור אישי (היה לי כזה), ולא בלוג?
>>> מה אנחנו אוהבות לעשות ביחד: מוציאות מהארון את הז'קט האדום המחוייט להפליא של אילנה אפרתי, נכנסות לנעלי הרפטו הצהובות, משליכות ברישול מוקפד צעיף מנומר, ומרגישות הכי צרפתיות ומתוחכמות שיש. זה בפנטזיה. בדרך כלל עם ג'ינס, מכנסי חאקי, ובכל כל פעם שהראי פוסק שזה לא זה.
>>> הבחירות של יעל
01 הצהובות של רפטו. נקנה באאוטלט פריזאי, וגורף תגובות מעודדות. הדבר היחיד הצהוב שיש לי בחיים חוץ מלימון.
02 אוסף הלבבות מאקססורייז לונדון. הגילטי פלז'ר התכשיטי שלי. אות לכך שכל דבר יכול להיהפך לאובססיה. אצלי, זאת אומרת.
03 גלביה של קרן שביט. אופנתית, מאווררת, ססגונית, נוחה, מפציעה בהמון מידות. מסתירה וחושפת מה שכדאי (צילום נהדר: ליאם מונין).
04 Eau Thermale של וישי. המרענן הכי יעיל, כשהזיעה מרטיבה את המקלדת. לשמור במקרר, ליד האבטיח והבולגרית.
05 הספר אומרי שיר על סף מוות. אוסף שירי הייקו מופלאים (כי למי יש כוח לרומנים ארוכים בקיץ) תזכורת לכך שהכל עובר. גם הקיץ הזה.
>>>
השיר שיעל בחרה: "עלי שלכת של איב מונטאן. געגועים לסתיו, לפריז, לאיב מונטאן, לכל אלה שלא שכחנו – והכל בשיר אחד מושלם".
>>>
לכל חולצות הפסים בבלוג
