חולצת פסים | טוד סמית'
מדור חולצות הפסים חוזר לגיחה חד פעמית לכבוד חולצות הפסים של טוד סמית' ולב.
מי זו טוד סמית'? קוראים לה בכלל מורן גלוזמן-בן סירה, היא בת 33 וחוץ מאת לב היא מגדלת גם שתי כלבות; אחת בלי רגל והשניה חירשת. מורן היא תסריטאית וטוד סמית' הוא שם הפייסבוק שלה (למה? סיפור ארוך). הכרנו בפייסבוק, והעמוד שלה הוא אחד מחומרי הקריאה החביבים עלי (דוגמאות בהמשך).
>>>
הדברים שטוד/מורן אוהבת:
בגדים שחורים: מגיל קטן אני לובשת אך ורק שחור. בסביבות גיל 15 הסכמתי להתחיל ללכת גם עם חולצות פסים שחור לבן. הארון שלי מורכב מתשעים אחוז בגדים שחורים ועשרה אחוז פסים (התמונה מזארה).
אוהבת/מעריצה/רוצה לעשות להם ילד: בוב דילן, לאונרד כהן, אלי אליהו ויהודה עמיחי (הציטוט למעלה שלו).
אופל: אני בנאדם אפל, זה חלק ענק ממני. ואין מישהו שעושה את זה טוב יותר מאדוארד גורי.
חיי כתסריטאית: גם הטקסט הזה של עמיחי.
>>>
כמובטח, דוגמא מעמוד הפייסבוק שלה של טוד/מורן:
אני ואמיר התנשקנו ארוכות ליד הכניסה לסנטר ואח"כ כל אחד מאיתנו המשיך לעיסוקיו. השומר של הסנטר אמר לי בקריצה – היה לכם דייט טוב אתמול אה, אז אמרתי לו שאנחנו נשואים כבר שלוש שנים אז הוא אמר אההה אז בטוח עוד אין לכם ילדים, אז אמרתי לו דווקא יש אז הוא היה בהלם ואמר- וואי וואי אתם התל אביבים באמת חיים בבועה אה.
>>>
ועוד אחת:
חדר מיון. איכילוב. שישי
אני: היא סגרה לי את הבגאז' על הראש!
אמא: לא בכוונה! הילדה הזאת כ"כ מהירה! רגע אחד היא פה! רגע אחד היא שם! כמו שד! ואני עם משקפי שמש בחניון חשוך!
רופא: בנות… בואו נרגע קצת. את רוצה מים?
אמא: לא תודה, יש לי קולה בתיק!
אני: הוא לא דיבר אלייך!
אמא: דוקטור, זה לא היה כ"כ חזק. אני ראיתי.
אני: מה את אומרת! למה, את חטפת את זה בתוך הראש שלך??
אמא (לוחשת): היא היפוכונדרית.
אני: אני שומעת אותך! מה את מרכלת עלי!
אמא: כי את היסטרית, אולי תתן לה כדור הרגעה דוקטור?
אני: אני לא מרגישה חצי פנים!
אמא: בדור שלנו לא רצנו למיון, לקחנו מטבע והשטחנו את הבלוטה! בסה"כ קיבלת קצת בומבה בראש.
אני: בגללך! כי את לא שמה לב לשום דבר אף פעם!
אמא: נו שויין, תמיד האמא אשמה
אני: אבל את באמת אשמה!
אמא: בעלה של ציפי חטף כדור בראש בששת הימים ולא עשה כזה עניין כמו שאת עושה!
אני: הוא לא עושה עניין משום דבר! בגלל זה הוא התחתן עם ציפי!
אמא: ציפי חברה נפלאה!
רופא: הלחץ דם תקין… תגעי בבקשה עם היד באף.
אמא: נו! שאני אמרתי לה לעשות את זה היא לא הקשיבה!
רופא: עכשיו תלכי בבקשה על הקו הישר עד אלי
רופא: הכל תקין. כמו שאומרים, עד החתונה זה יעבור.
אמא: היא כבר התחתנה! תודה לאל! את המוות היא עשתה לי הילדה הזאת ! מוות!
אני: אמא!
אמא: דוקטור! אני פעם חטפתי שפיץ של חלון פלדה בראש. אתה יודע מה זה חלון פלדה! אני ראיתי כוכבים יוצאים לי מכל הכיוונים! יומיים ראיתי הכל כפול. אז ישבתי ושתיתי מים. לא רצתי למיון.
אני: נו! זה מסביר כ"כ הרבה דברים!
רופא: את לא בדקת את זה מעולם?
אמא: מה יש לבדוק. כאב לי שבוע וזהו.
רופא: אני יכול לתת לך כדור להרגעה, רוצה?
אמא: בטח, למה לא? מה יש לך?
אני: הוא מדבר אלי! אני לא רוצה שום כדורים. ממה יש לך להרגע בכלל?
אמא: ממך! אתה שמעת פעם על בנאדם שיש לו פחד גם ממחלות וגם מכדורים? היא המציאה סוג חדש של הפרעה נפשית!
אני: כי קראתי מחקר שכדורים הורסים את המוח!
אמא: אני כל החיים שלי לוקחת כדורים מכל הסוגים והמינים. ומה? הראש שלי לא בסדר?
רופא: טוב, אני חותם פה על שחרור. אתן יכולות לחזור הביתה
אני: תודה רבה לך!
אמא: טוב יאאלה, קחי את המפתחות את נוהגת.
אני: אני??
אמא: כן. חמורי, אני בלעתי את הקלונקס שהוא השאיר. בואי מהר לפני שמישהו ישים לב אלינו.
>>>
ויש גם שיר שטוד (טוב, מורן. קשה לי להתרגל) בחרה:
