חולצת פסים | אביטל
>>> מי אני: אביטל ולץ דקל. מכורה למגזינים, מוסיקה וקפה. צלמת ובלוגרית, נשואה לרון דקל ומתגוררת בכפר הנגיד.
>>> מי החולצה: חולצת פסים בכחול לבן של sfera. אוורירית, קצת שקופה, בעלת פתח קטן וחמוד בגב.
>>> איפה נפגשנו: היא קרצה לעברי ב- El Corte Ingles בביקור האחרון בברצלונה. היה לי ברור שאני לא משאירה אותה מאחור, במיוחד לאור מדבקת ה-50% המשמחת שעיטרה את תג המחיר.
>>> מה אנחנו אוהבות לעשות ביחד: היא מסתדרת נהדר עם כל שאר הפריטים בארון. הספקתי ללבוש אותה עם ג'ינס וז'קט בערב, מעל שמלת מקסי עם חגורה במותן, עם מכנסי כותנה בצבע חאקי ובגזרה גבוהה, עם חצאית וינטג' פרחונית ויש לי עוד כמה שילובים בראש שאני רוצה להספיק לנסות בהמשך הקיץ.
>>> הבחירות של אביטל:
01 פינטזתי על השוודים האלה, ולפעמים חלומות מתגשמים. נוחות ואיכות בלתי מתפשרת. הם הסנדלים המושלמים לפלטפוס הבעייתי שלי והם זוג הנעליים שגורמים לי לשמוח שקיץ.
02 מצלמת וינטג'. ה-Konica של אבא שלי. הוא צילם איתה בלי סוף. היום היא משמשת כפריט קישוט בבית וכעדות לכך שהאהבה לצילום עוברת בגנים.
03 Bon Iver – הרכב אלטרנטיבי שפעם חשבתי שהוא שם של בן אדם. אין יום שאני לא מקשיבה להם. המילים והלחנים שלהם מספקים לי מזון לנשמה בלי סוף ובכל מצב.
04 כלי מטבח מעץ. אני מאד מתחברת לחומר הזה ולחומרים טבעיים בכלל. התחלתי אוסף קטן של צלחות וקערות והייתי רוצהמ אד גם כוסות וסכו"ם.
05 מגזין. התמכרות קשה וחלק בלתי נפרד מחיי. מהרגע שגיליתי את kinflok הפכתי אובססיבית לכל מה שקשור אליו ולנפשות הפועלות מאחוריי המגזין. להערכתי אני בין היחידות בארץ שיש להם על שולחן הקפה שת שבעת הגיליונות הראשונים (השמיני כבר בדרך אלי).
>>>
Like a meteor crush
I'm gonna tell the world
Been a million years full of tears
But I found my girl
(זה שיר הכניסה לחופה של אביטל ורון)
>>>
לכל חולצות הפסים בבלוג