היפהפיה הנרדמת

סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
השתחררתי ב-1992 וב-1993 עברתי לדירה הראשונה שלי בתל אביב. אני אומרת ״תל אביב״ אבל הדירה היתה בבבלי, שניה מהפארק. לא שבשלב הזה בחיי התעניינתי בפארקים.
זו היתה דירת שלושה חדרים ענקית עם סלון ופינת אוכל ומרפסת עצומה ועציצים ושותפה שגרה שם כבר כמה שנים ועיצבה הכל עם הרבה טעם ופריטים שהביאה בעצמה מאיקאה בתקופה שעוד לא היה איקאה בארץ (היא היתה דיילת, אבל זה לא מסביר איך היא הצליחה להביא לתל אביב כמה שטיחים וכורסת פרפר).
בחדר שאני נכנסתי אליו היה רק ארון קיר צבוע בלבן, וכשהתחלתי לחשוב איך לעצב אותו, נקודת ההתחלה היתה פוסטר שתליתי על הקיר: הדפס של יצירה של ליאון באקסט מסדרה שכוללת שבעה פאנלים המתארים את סיפור היפהפיה הנרדמת. הפאנלים הוזמנו ב-1913 על ידי ג׳יימס ודורותי דה רוטשילד לטובת הטאון האוס הלונדוני שלהם (בני המשפחה, חברים, צוות העובדים והכלב המשפחתי שימשו כמודלים).
הסצנה שנתלתה אצלי בחדר היתה של הרגע בו הפייה הטובה מנסה לרכך את הקללה שהטילה הפייה הרעה.
את הרצפה כיסיתי בשטיח מקיר לקיר בצבע של הגלימה של המלך בציור.
ההדפס הזה ליווה אותי בהמשך גם לדירה ברחוב מיכ״ל, שם גיליתי שהוא עובד מעולה גם עם רצפה מצויירת בגוונים חומים.

>>>
סדרת היפהפיה הנרדמת של ליאון באקסט הוצגה במוזיאון תל אביב ב-1992. פה אפשר לראות את כל הסדרה.

>>>
In these bodies we will live, in these bodies we will die
And where you invest your love, you invest your life