הג׳ינס ש(אולי) אתן לא מכירות

כמה דברים שאולי אתן לא יודעות על המותג under the rock:
1. אתן מכירות אותו גם אם אתן לא יודעות שאתן מכירות אותו.
2. המותג התחיל בכלל כחברה משפחתית שהוקמה בשנות התשעים.
3. שנים שהם שחקנים מרכזיים בתחום הג׳ינס בישראל, אבל עד לפני כמה שנים הקפידו להישאר מאחורי הקלעים וייצרו להרבה חברות אופנה ישראליות ולמותגים בינלאומיים (זוכרות שלפני כמה שנים הייתי אובססיבית למותג הג׳ינס האוסטרלי one teaspoon? הם ייצרו אותם!).
4. ב-2017 הוקם רשמית המותג under the rock. הם מזוהים עם ג׳ינס, אבל יש להם עוד כל מיני פריטים חשובים כמו חולצות פסים.
5. הג׳ינסים מיוצרים בסין תחת פיקוח יומיומי של אנשי המותג והקפדה גדולה על מקור הבדים ועל מפעל השטיפות (השלב הבעייתי ביותר והמזהם ביותר בתהליך ייצור הג׳ינס). ההקפדה הזו היא מה שמבדיל בין ג׳ינס פשוט לג׳ינס שמחזיק שנים.
6. בזכות אותה אג׳נדה לא תמצאו שם ג׳ינסים טרנדיים מדי, שטיפות מוגזמות, קישקושים או קרעים. כל הפריטים קלאסיים ומוכנים להתחיל לעבוד קשה במלתחה שלך.
7. לאחרונה הם התחילו לעשות שיתופי פעולה עם מותגים ישראליים אחרים שאנחנו אוהבות: הם הספיקו לעשות קווי דנים יחד עם אוננוקו ומשכית וקו סריגים עם דורין פרנקפורט.

לכבוד שיתוף הפעולה הראשון שלנו יהיו 15% הנחה על כל האתר והחנות (כולל שיתופי הפעולה וכולל הסייל) עם הקוד shelly15.
הקוד יהיה בתוקף עד ה-27/1 בחצות.

שלושה דברים שכדאי לדעת:
* הג׳ינסים מגיעים עד מידה 32, אבל חלק מהדגמים יתאימו גם למידות גדולות יותר (אני לובשת מידה 33 ב-everlane ו-46 אצל רונן חן, ועדיין חלק מהדגמים של under the rock במידה 32 טובים לי. אפשר להתייעץ איתם לגבי מידות ואפשר לנצל את אופציית ה-try at home).
* try at home: מי שקונה ג׳ינס או סריג יכולה לצרף להזמנה עוד מידות שהיא רוצה לנסות.
* למי שיכולה, שווה להגיע לחנות (פינס 44 בת״א). יש חניה במקום, אבל נחמד להגיע ברכבת הקלה או לחנות בחניון התחנה וללכת ברגל דרך פארק המסילה או רחוב שבזי. החלק של רחוב פינס בין רחוב שבזי למסילה הוא אחד היפים (ויש בו גם בית קפה וחנות פרחים). בחנות יש גם דגמים מעונות קודמות וסאמפלים שאין באתר.

>>>
היה לי קשה לבחור, אבל בכל זאת עשיתי קצת קניינות פרטית:

–ג׳ינס מדגם Obsidian: ישר וקלאסי שמסתדר עם כל מה שיש בארון. אני לא רוצה להגיד ״אני לא מורידה אותו״ כי זה נשמע מכירתי ולוחץ, אבל יש לי אותו בכחול הכהה ואני לא מורידה אותו (הכהה נגמר, תציצו על הצבע הזה). הוא מהדגמים המרווחים שיתאימו גם לנשים במידות 44-46. עוד דגמים ששווה לבדוק אם את במידות האלה: flint, breccia.
– סריג הפסים משיתוף הפעולה עם דורין פרנקפורט.
– ז׳קט ג׳ינס בגזרת ז׳קט עבודה שיש לו כובע שאפשר להוריד, וכיסים גדולים בחזית שיש אליהם גישה גם מלמטה וגם מהצד.
– ג׳ינס שאני מאד אוהבת. זה לא עבד בינינו אבל אני לא נוטרת.
– חולצת ג׳ינס קלאסית משיתוף הפעולה עם משכית.
– חולצת פסים. יש להם הרבה חולצות פסים, זו שפה בתמונה עבה יחסית, אבל יש גם דקות, למשל זו.

>>>
״היא בוחנת אותי, משחררת את עניבתי, מנידה בראשה. ׳תעיף ת׳עניבה,׳ היא מייעצת. ׳תמיד תלבש כמה שפחות, ולו רק כדי שהאחרים ידאגו שמא הם לבושים מדי׳״.
(ג׳יי מקינרני, התנהגות למופת. תרגום: אמנון כץ).

>>>
בסרט ״בתוך לואין דייויס״ נאמר שאם שיר אף פעם לא היה חדש והוא לעולם לא יתיישן, זה שיר פולק.
אפשר להגיד את זה גם על ג׳ינס.
(אוסקר אייזק שר את Roar. כי זה מה שהייתי זקוקה לו הבוקר).