הבלוג בת 11
תמונות שנראות כמו מה שהבלוג מאחלת לעצמה בשנתה השתיים עשרה (בשנה הבאה בת מצווה. היא בטח תרצה בוק), היישר מ-massa, מותג מקומי חדש של כלים בעבודת יד. צילום: אילונה ריי | סגנון וקריאייטיב: תמר גוז'נסקי (אגב, מפות הפשתן המושלמות הן של AYA)
>>>
אני רוצה לחפור מעבר מתחת לרחוב
מתחת למכוניות לסוליות ולכפות החתולים
בסבלנות של אסיר נמלט
כל יום קצת.
אני מודה בעובדות אבל כופר באשמה
איך אפשר להבחין בתמרורים כשהשקיעה כל כך יפה?
אז המשכתי ישר כמעט בכל פניה
המשכתי ישר, כמעט בכל פניה.
(כל יום קצת / יהלי סובול)
>>>
ולשאלון יום ההולדת המסורתי (הנה זה של השנה שעברה):
1. מה המילה האהובה עלייך: בית / קליפורניה (אולי יום אחד אוכל לשלב את שתיהן במשפט)
2. מה המילה השנואה עלייך: מנה (יצאה לך מנה כמו במסעדה)
3. הסם המועדף עלייך: תקווה
4. הקללה האהובה עלייך: אנחה פסיבית אגרסיבית / נורמי (שזו הדרך של הצעירים להגיד "סחי". לדוגמא: אבא, תפסיק לשלוח לי מימים של נורמיז)
5. הקול האהוב עלייך: גלים
6. דיוקנה של איזו דמות יש להדפיס על שטר חדש: אולי הגיע הזמן לנסות הדפסי חיות או צמחים
7. באיזה מקצוע, חוץ משלך, היית רוצה לעסוק: צילום או גינון (אבל עם מחויבות של פנסיונרית)
8. באיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק: כל מקצוע שמחייב לענות לטלפון כשהוא מצלצל
9. בתור איזו חיה או צמח היית רוצה לחזור בגילגול הבא: ליוויתן
10. כשתגיעי לגן עדן, מה אלוהים תאמר לך: תנוחי קצת, כי עוד מעט עוד סיבוב (אני כנראה אערער)
>>>
תודה שהייתן פה איתי גם ב-2018.
האיחול הקבוע, לכולנו:
THE POWER TO BE
THE POWER TO GIVE
THE POWER TO SEE