OCCTIANE_HERMÉ_INGREDIENTS0119

OCCTIANE_HERMÉ_INGREDIENTS0208

OCCTIANE_HERMÉ_INGREDIENTS0081

OCCTIANE_HERMÉ_INGREDIENTS0053

Occitane+x+Pierre+Hermé+-+Key+Visual

כמה מהאימג׳ים של הצלם Elias Amari לסדרת הבשמים של L'OCCITANE & PIERRE HERMÉ

>>>
מה זה? מה זה?
(תרגול זן קוריאני, מתוך ״ערות בחיי היום יום״ של סטיבן פולדר)

>>>
היישר מהטור שלי בלאשה:

דבר חדש שלמדתי על עצמי (בהשקה של בושם)

האדם שאני מכירה הכי טוב הוא אני, לכן שמחתי כל כך לגלות שגם מערכת היחסים הארוכה ביותר בחיי עדיין יכולה לספק לי הפתעות מדי פעם. אחרי הכל, מי שרוצה להתפתח לא יכולה להיצמד לאמונות הישנות שלה רק בגלל שהן כבר שם. כל יום צריך להתחיל עם סימן שאלה גדול מעל הראש. נחשו מי לא אוהבת סימני שאלה? נעים מאד. אני אדם של נקודה. של סימן קריאה. או לפחות זה מה שאני מאמינה על עצמי. אבל אני גולשת למחוזות הניו אייג׳ בעוד שרציתי לספר על מקרה שקרה לי במהלך השקת קו בשמים חדש. ל׳אוקסיטן השיקו שישה ריחות חדשים בשיתוף פעולה עם פייר הרמה. במהלך ההשקה התבקשו האורחות להשיב על סדרת שאלות באתר על מנת להבין איזה ניחוח הכי יתאים להן. אצתי רצתי לענות על השאלון, כשאני מספקת לעצמי את אותן תשובות ישנות, שכללו מילים כמו: פרדסים, רעננות, דשא כסוח. לא פלא שהרובוט הממוחשב התאים לי בושם עדין ורענן בריח מנדרינה.
חמושה במידע שסופק לי על ידי האלגוריתם ניגשתי בביטחון לשלב הריחרוח. והפתעה: הבושם שהכי מצא חן בעיניי לא הכיל שום ניחוח הדרי, להפך, הוא היה בריח ורד וזעפרן, כזה שמתנאה בתיאור ״אלגנטיות טבעית״. יותר מזה: הנוזל שבבקבוק היה כתמתם, בעוד שאני – לפחות האני שהכרתי – מעדיפה בשמים שקופים. מקסימום ירקרקים.
והנה: למדתי משהו חדש על עצמי. בזמן שלא שמתי לב, חל שינוי.
למה לא, בעצם? הרגעתי את עצמי (עצמי הישנה לא אוהבת שינויים), את בת 47, מה לך ולכל הריחות הרעננים האלה, שמשדרים בעיקר פוטנציאל? את הרי רעננה בדיוק לחמש דקות מהרגע שיצאת מהמקלחת, וכל בדל פוטנציאל שהגעת איתו לעולם כבר מומש ומוחזר. בואי נודה על האמת: אין אדם מתאים ממך להעדיף ריח של ורדים מפרובאנס בשיא פריחתם, עם קצת נגיעה של תבלין (!) אקזוטי (!) מעל.

>>>
Lost

Stand still. The trees ahead and bushes beside you
,Are not lost. Wherever you are is called Here
,And you must treat it as a powerful stranger
.Must ask permission to know it and be known
,The forest breathes. Listen. It answers
.I have made this place around you
.If you leave it, you may come back again, saying Here
.No two trees are the same to Raven
.No two branches are the same to Wren
,If what a tree or a bush does is lost on you
You are surely lost. Stand still. The forest knows
.Where you are. You must let it find you

— David Wagoner
(1999)

(גם את השיר הזה מצאתי בספר ״ערות בחיי היום יום״).

>>>
I straighten the back and I'm working on a dream