5

יש רגעים בהם את שמה לב איך פיזית המוח שלך מתרחב. כל מפגש שלי עם אילנה אפרתי גורם לתזוזות כאלה. בשבוע שעבר שוב קפצתי לסטודיו שלה כדי לדבר ולהספיק לראות את המיצג בקומה הראשונה שלו.

(המיצג הנוכחי יוצג עד ה-25/5. דיזנגוף 266.
אפשר לתאם מראש: 03-5465905, או לנסות לעבור במקרה ולצלצל בדלת, עד 18.00).

1

8

2

12

7

4

3

13

9צילום השמלה והז'קט: רן גולני. השאר צולמו בטלפון שלי

אילנה אומרת:

מה זה מעצב /// 35 שנה אני מעצבת, ואני לא מפסיקה לשאול את עצמי שאלות. התחלתי לעצב כי לא מצאתי בגדים שרציתי ללבוש. היום אני חושבת שיש עודף מהכל והאופנה מכתיבה התנהלות של קנה היום, זרוק מחר ולזה אני לא מתחברת. אני חוזרת להתחלה. התחלתי ממקום של תיקון, וגם היום אני מתקנת: אני נותנת לנשים סוג של יציבות במלתחה. אני מספקת את הבסיס היציב, כמו הרהיטים הטובים שאת קונה הביתה ולא מחליפה כל כמה שנים.

לבוש נשי ולבוש גברי /// ההגדרות האלה לא מפעילות אותי ואני לא מרגישה חובה לציית להן. אף פעם לא מיגדרתי את עצמי דרך בגדים.

לחשוב דרך הידיים /// אני גוזרת. אני תופרת. אני מבינה את החומר. לעשות זה להבין.

החיים באיטליה /// המעבר לחו"ל צימצם את החלק המסחרי ופינה מקום להתנסות. חזרתי לעבוד בסטודיו. בשנות האלפיים המוקדמות המותג היה בשיא, מכרתי לעשר חנויות והתחלתי להרגיש שהעסק יוצא משליטה, שאני, אילנה אפרתי, מתחילה לעבוד בשביל הדבר הזה. הפוקוס האישי שלי הוא לא מסחרי. היה לי חשוב יותר להשאר סקרנית, להמשיך לשאול שאלות. היום העסק משלם לי על הזכות להמשיך לחקור, לא באתי לעשות קופה. העסק סגור חצי שנה כי אני חיה בשני מקומות. אני לא יכולה לחיות במקום אחד, ויש לזה מחיר. שואלים אותי: אז זה כדאי לך? אני עונה שמה שאני מפסידה זה כסף, ומבחינתי זו עסקה טובה.

הצעירים מבינים /// ב-1995 התחלתי לעשות בגדי עבודה. זה נחשב אז פעולה חתרנית, רוח התקופה הכתיבה לוגואים והתחלת האופנה המהירה – כל מה שהיום קשה לנו איתו התחיל אז, וכבר אז אפשר היה לזהות לאן זה יתגלגל. הצעירים היום מחפשים צניעות. משהו מקומי. רגוע. לקנות פחות. לגדל ירקות על הגג.

בלי שיווק /// אני משקיעה את רוב המאמצים באיכות חומרי הגלם ובביצוע. לצערי העידן הנוכחי מאד צפוף וקשה למשוך את תשומת הלב של המדיה המסקרת אופנה לדיבורים על איכות, אומנות, תהליכים, איטיות, מחקר ותרבות, ואלה העולמות שמרתקים אותי.

השפעה /// אני לא צועקת, אני מדברת בשקט. גם בחיים וגם בבגדים. להכניס בגד לארון של אדם אחר זו פעולה. אני מייצרת נוכחות בחיים של אחרים.

פשתן /// פשתן מאד מתאים לאיזור שלנו, כי הוא המנדף הכי טוב שיש, הבגד הכי נכון ללבוש כשלח. הוא אידיאלי לנסיעות, אני אורזת בגדי פשתן, שוטפת בכיור בערב ועד הבוקר הם מתייבשים. אני יכולה לארוז ככה טרולי לנסיעה של שבועיים. פשתן זה עולם שלם, הכל תלוי בסוג האריגה: פשתן גס שיתאים למכנסיים, פשתן קרפ מחוט מסולסל, פשתן דקיק של 70 גרם למטר. להגיד "פשתן" זה כמו להגיד "מקרר", זו מילה גדולה מדי. בגד מפשתן הוא בגד לעשרות שנים, הוא לא נקרע ומתיישן נהדר. ולא, לא צריך לגהץ אותו.

אם לא הייתי מעצבת /// הייתי אנתרופולוגית.

>>>
If I kiss you where it's sore
Will you feel better