אמהות | ילדים | רגעים
תכירו את עדי לחובר, צורפת, מעצבת פנים (וחברה שלי מהצבא), נשואה לשי, אמא של איתמר, 16, זהר, 13, וכן, יש גם חתול. גרים בתל אביב
צילמה: אביטל ולץ
עדי אומרת:
ארבעה קירות /// נכנסתי לדירה כדי לשכור אותה, חצייה היה פתוח למרפסת, רחב ידיים, מואר ומקסים וחלקה האחורי היה מבוך. נדרשו לי עוד כמה ביקורים כדי להבין ולהתאהב.
צבעים /// אני מחבבת מונוכרומיות שקטה, בהירה, רק לא מצליחה לחיות בתוכה (או ללבוש אותה לענוד אותה או לעצב אותה).
מבוא למיגדר /// בן ובת שגדלים באותו בית, שונים כל כך זה מזו, באופי, בראיית העולם, בנפרדות מאיתנו, ביחס אלינו. גדלו בבית שוויוני ולא מגדרי ובכל זאת הוא כדורגלן והיא רקדנית.
בוקר /// השעה האהובה עלי ביום היא השעה 4 וחצי לפנות בוקר, כשהשמש עולה ושומעים המון ציפורים, אפילו במרכז העיר.
בגדים /// חייבים להיות עוטפים כמו שמיכה.
השראה /// כל רגע כמעט.
שקט /// אני מעדיפה רעש.
ובינתיים, מאחורי הקלעים (צילומים עם הטלפון שלי):
>>>
יש גם שיר, ולעדי יש סיפור על הבחירה שלו:
"זה השיר שלי. זה השיר שאני שומעת כל החיים ובעיקר בשנה האחרונה, שהיתה מאד קשה. בלי לפרט יותר מדי אספר רק שבסופה הגענו עם זהר לניתוח בסן פרנסיסקו.
שלושה ימים אחרי הניתוח, ראיתי שה-waterboys מופיעים במועדון קטן, אפל וגותי. השארתי את זהר בטיפול נמרץ עם שי והלכתי לבד להופעה. זה היה הניצחון על המחלה, הרגע בו הרשתי לעצמי להפנים שניצלנו. אחד הרגעים המשמעותיים בחיי".
כל הפוסטים במדור אמהות | ילדים | רגעים
