איפה הייתי: מילאנו
ומה עשיתי: חגגתי יום הולדת ממוצע 44 (נסעתי במרץ עם חברה שחגגה 44 בפברואר. נחשו באיזה חודש אני נולדתי)

25

26

24

18

4

5

2

8

9

20

22

10

23

14

12

11

13

1

29

16

15

17

מה עושים במילאנו (או יותר נכון: מה אנחנו עשינו במילאנו, כי בשום פנים ואןפן אין להתייחס אלינו כמומחיות לעיר):
1. שותים הרבה קפה.
2. הולכים הרבה ברגל (ביום השני הכריזה אפליקציית מונה הצעדים שלי על 20 ק"מ של הליכה).
3. ישנים ב-NHOW.
4. אוכלים. המקומות שאכלנו בהם (כולם היו מוצלחים): alice (מסעדה שווה במיוחד בקומה האחרונה של eataly, דקה הליכה מקורסו קומו), nobu, הסושי במלון של ארמני, ו-rebelot, טאפאס בר על שפת התעלה.
5. ושתי המלצות על קפה במקומות ממש יפים: קורסו קומו 10 (ממילא תלכו לשם, כי זה לא מקום שמפספסים) ו-
fioraio bianchi caffe, קפה שהוא גם חנות פרחים (יש שם גם קצת מאפים).
6. ושני מקומות שפיספסנו: הבר שווס אנדרסן עיצב ו-Villa Invernizzi, שבגן שלה מתהלכים פלמינגואים.
7. מה קונים במילאנו? כלום. בעיקר אם יתמזל מזלכן, כמוני, ותגלו שמילאנו לא עושה לכן חשק לקנות (אם אתן לא אוהבות את תחושת ה"אין לי חשק לקנות", לכו למוז'י).

>>>
מה עוד אפשר לבקש ממקום שכשהיה לך קר היתה בו שמש ושכשהיה לך חם היה בו צל?
(חברתי ענת מסכמת את הנסיעה)

>>>
אני טסה עם אותו פלייסליסט כבר כל כך הרבה זמן שנדמה לי שהשתכנעתי שמטוסים לא יכולים להמריא בלי השיר הזה ברקע: