50/52/2015
חמישה זכרונות בשבוע, השבוע ה-50 של 2015, חנוכה:
01 מתנות לעצמי מפירנצה (נר בריח יסמין, קערה קטנה וורודה)
02 טוליפים
03 ממנהגי החג: ילד חולה יום לפני חופש חנוכה
04 אכילה היא לא רק תחביב, היא מיומנות
05 פקקים בגוש דן
>>>
I always deserve the best treatment because I never put up with any other
(אמה, ג'יין אוסטן)
>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
מן הידועות היא שהדבר הכי שווה בקריסמס זה הפלייליסט. למעשה, אני מאמינה שהחג הזה חייב את הצלחתו לסאונדטרק (עם כל הכבוד לחנוכה ול"מי ימלל" המוצלח).
באופן אישי אני מוכנה לשמוע סביב השעון גם את ג'ינגל בלס, אבל הזוכה בתואר השיר החביב עלי בתקופה הזו בשנה הוא Do they Know it's Christmas, בגרסת 1984.
לא משנה כמה שנים חלפו, כמה ציניות (סליחה סרקסטיות) זרמה בנהר, כשסיימון לה בון שר:
There's a world outside your window
And it's a world of dread and fear
אני רוצה לשנות את העולם. לשנות את העולם או ללבוש ז'קט עם כתפיים מודגשות וחצאית רחבה ולצאת למסיבה בבית הנוער.