מעניין הוא המחמיא החדש
>>>
התפרסם במקור בטור 'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:
אם הייתי צריכה להמר מה המילה שאני שומעת הכי הרבה מנשים בהקשר של בגדים, הייתי מהמרת בלי היסוס על "מחמיא". לרוב בהקשר שלילי, כמובן. דוגמאות? בבקשה: אני לא יכולה ללבוש אוברול, זו גזרה שלא מחמיאה לי. אני לא לובשת לבן, זה צבע שלא מחמיא לי. אני מתרחקת מפסים, זה פשוט הדפס שלא מחמיא לי. כולנו יודעות למה מתכוונת אשה כשהיא אומרת "זה לא מחמיא". היא מתכוונת להגיד: הבד הזה גורם לי להראות שמנה. הצבע הזה מרחיב אותי. ההדפס ההוא מקצר אותי. אכן, ישנן גזרות (והדפסים. וצבעים) שאולי לא יתרמו תרומה מקסימלית לצורך שלך למזער את עצמך, אבל יעשו עבודה מצוינת בהדגשת חוש ההומור שלך או בחשיפת תכונות נאצלות כמו אומץ וחוכמה. אחרי הכל, אם יצמידו אותך לקיר, תודי שמלבד מתניים צרים ורגליים ארוכות, יש לך עוד כמה תכונות שהיית שמחה להדגיש.
שנני לעצמך: מחמיא זה לא בהכרח מרזה.
לכן:
א. אפשר ורצוי ללבוש לבן. שחור אולי יגרום לצללית שלך להראות צרה יותר, אבל בלבן תראי רכה, מכילה, אמנותית ו-כן, עשירה.
ב. מותר ללבוש פסי רוחב. ולא רק פסי רוחב. בעוד שהדפסים קטנים אמורים לעזור לך להראות קטנה, הדפסים גדולים יסייעו לך להראות מעודכנת. הדפסים אבסטרקטיים יהפכו אותך למתוחכמת ופסי רוחב יתייגו אותך כאחת שאפשר לבקש ממנה המלצות בילוי בפריז.
ג. חשוב שהבגדים שאת לובשת יאפשרו לך לזוז. אפילו בלי להכנס לדיון פמיניסטי, לא קשה לאבחן שהרבה מפריטי הלבוש שנחשבים "מחמיאים", מגבילים לך את התנועה. ע"ע: עקבים, מחטבים, סקיני ג'ינס, חצאית עפרון, שמלות מיני הדוקות. את בטח אומרת לעצמך: אבל אלה בגדים כל כך סקסיים! הרבה יותר סקסיים מאוברול או שמלת אוהל נוחה! אולי. אבל את יודעת מה עוד פחות סקסי מאוברול או שמלת אוהל נוחה? אשה שלא מצליחה לזוז.
>>>
The best time to plant a tree was 20 years ago. The second best time is now
(פתגם סיני)
>>>
אבל אל תקשיבי לי. גדלתי באייטיז, ואנחנו, אלה שגדלו באייטיז, מחוסנות מפני קסמם של בגדים מחמיאים מהסיבה הפשוטה שלא היו אז בגדים כאלה בנמצא.